07-אוגוסט-2022 (Y22W32): הומור אנושי ממוחשב; פרופ’ רונית סצ’י-פאינרו אשת הרנסנס; למידה אפקטיבית ע”פ מקינזי; דיגיטל בשלטון המקומי ולהעמקה: מוריס קונטי

בשבועון השבוע נקרא על: 

1. בחזית ה-AI: הומור אנושי ממוחשב
2. מנהיגה בכותרות: פרופ’ רונית סצ’י פאינרו
3. גישה ביקורתית לדיגיטל: הממשק משתמש בנו
4. שיטת למידה אפקטיבית: 3X3X3 ע”פ מקינזי 
5. דיגיטל בשלטון המקומי: שת”פ רשויות ולמידת עמיתים
6. משהו להעמקה: העתידן מוריס קונטי על בינה מלאכותית אינטואיטיבית (וידאו 15 דק’).

בברכת קריאה מעשירה, 

פרופ’ ישע סיון, מייסד ומנכ”ל,
וצוות דיגיטלראש

נ.ב אצלנו בדיגיטלראש יש הרבה עדכונים מאחורי הקלעים. פרטים בשבועות הקרובים.

1) דיגיטלראש > קורפוס >תרבות דיגיטל > הומור
הומור אנושי ממוחשב (ע”פ מאמר ממגזין TIME)

היכולת לספר בדיחה מוצלחת נחשבת יכולת אנושית ייחודית המזקקת שליטה בשפה, הבנה של הֶקשר, תזמון וחוש הומור. בעוד שבתחום הפרוזה והשירה יכולות הבינה המלאכותית מגיעות לרמה אנושית כמעט, הדרך לסטנדאפיסט רובוטי רק בתחילתה.

נראה שהבינה המלאכותית פיצחה ברמה טובה את האתגר השפתי. GPT3 של חברת Open AI מוביל ביכולות ביטוי בכתב של מערכת בינה מלאכותית והוא חלק ממגמה במערכות עיבוד שפה טבעית (NLP) של ייצוגי שפה מאומנים מראש.

איכות הטקסט שנוצר על ידי GPT-3 היא כל כך גבוהה עד שיכול להיות קשה לקבוע אם הוא נכתב על ידי אדם או מכונה. סקירה מאפריל 2022 ב”ניו יורק טיימס” תיארה את היכולות של GPT-3 כיכולות לכתוב פרוזה מקורית בשטף שווה לזו של אדם. מערכות בינה מלאכותית אחרות שמתמודדות בהצלחה עם כתיבת שירה וטקסטים מסוגים שונים. אבל מה עם בדיחות? הומור?

הומור נחשב לאחד מהגביעים הקדושים של הבינה המלאכותית כי הוא מכיל בתוכו יכולות אנושיות מובהקות: שליטה בשפה, הבנה של הֱקשר, תזמון וכמובן חוש-הומור. לבינה מלאכותית יש גישה רק למידע שבני אדם בוחרים לתת לה, ולכן, אם אנחנו רוצים ש-AI יגרום לנו לצחוק, עלינו להיות ברורים לגבי סוג ההומור שאנחנו רוצים ללמד אותה.

מעבר לאתגר הטכנולוגי, מוטיבציות מסחריות וחברתיות דוחפות את פיתוח יכולות ההומור של רובוטים. צ’אטבוט נתפס יותר אנושי וחביב אם הוא כולל כמה בדיחות בפלט שלו. אבל רוב מחוללי הבדיחות הקיימים לא תוכננו לשילוב בצ’אטבוטים כי הם בנויים על טקסטים כתובים מראש ואינם יכולים להגיב למצבים משתנים בצורה טובה. גם רובוטים שמיועדים לסיוע חברתי נדרשים ליכולת תגובה לניואנסים ולשילוב הומור כחלק מיצירת חוויה חברתית נעימה.

מציאת דרך ללמד מכונות להצחיק בעצמן תהיה פריצת דרך גדולה – כזו שיכולה לעצב מחדש את הדרך בה אנו מתייחסים למכשירים סביבנו. להבין את ההומור של אדם זה לדעת מה הוא אוהב, איך הוא חושב ואיך הוא רואה את העולם. AI שיצליח ביצירת הומור יוכל לעשות הרבה יותר מאשר רק לפצח בדיחות.

באוקטובר 2019, קצת לפני פרוץ משבר הקורונה התקיימו מספר הופעות של רובוט בשם ג’ון, פרי פיתוחה של חוקרת בשם נעמי פיטר מאוניברסיטת אורגון. הרובוט נתן הופעת סטנדאפ שעל פי הביקורות, היתה הופעה לא רעה בכלל. ג’ון הרובוט, הוא הקומיקאי הרובוטי הראשון מסוגו. במופע סטנדאפ בו השתתף נראה היה כי לכאורה מדובר ברובוט “פשוט” שמשמיע בדיחות מוקלטות בעוד מפעילה מחזיקה עבורו את המיקרופון.

אלא שג’ון הרובוט מפעיל למעשה מערכת בינה מלאכותית מורכבת. הוא לומד כיצד להגיב לקהל שלו – כעת הוא יכול לשנות את תזמון ההגשה על סמך אורך הצחוק של הקהל, ולצרף תגובות שונות לבדיחות על סמך רמת הרעש בחדר.

פרויקט אחר שמתקרב למימוש היכולות הללו הוא Witscript. מערכת חדשנית ליצירת בדיחות, שיכולה לאלתר בדיחות מקוריות רלוונטיות להקשר כמו תגובות הומוריסטיות במהלך שיחה. המערכת מבוססת על אלגוריתמים לכתיבת בדיחות שנוצרו על ידי כותב קומדיות מומחה. Witscript משתמש בכלים ידועים של עיבוד שפה טבעית כדי לחלץ מילות מפתח ממשפט נושא, ובאמצעות משחקי מילים, לקשר מילות מפתח אלה ומילים קשורות כדי ליצור פאנצ’ ליין.

לאחר מכן נעשה שימוש במודל שפת רשת עצבית מאומן מראש, שעבר כוונון עדין במערך נתונים של בדיחות מונולוג של תוכניות טלוויזיה, כדי להשלים את הפער בין משפט הנושא לשורת המחץ.

מי שמוביל את Witscript הוא ג’ו טופלין Joe Toplyn שהיה ראש צוות הכתיבה של תכניות הלייט נייט של דיוויד לטרמן וג’יי לנו. טופלין היה מועמד ל-19 פרסי אמי וזכה בארבעה. בשנים האחרונות הקים את Witscript ומשמש כראש הנדסת ההומור בחברה.

בינואר 2022 בוועידה הבינלאומית ליצירתיות חישובית, הציג טופלין עבודת מחקר המתארת ​​את Witscript, מערכת ליצירת בדיחות, שאומנה על מערך נתונים של בדיחות טלוויזיה-מונולוגים. המערכת מזהה מילות מפתח בטקסט שהוזן ויוצרת שורת-מחץ רלוונטית. בניגוד לצורות אחרות של קומדיה רובוטית, המערכת – עליה רשם טופלין פטנט – יכולה ליצור בדיחות רלוונטיות מבחינה ההקשרים במקום בתגובה לטקסט של משתמש. צ’אטבוט או עוזר קולי המופעל בתוכנה יכולים להגיב בהומור לשאילתות המשתמשים (כאשר מתאים) מבלי להרוס את האינטראקציה.

טופלין רואה בוויטסקריפט הרחבה של העבודה שעשה במשך עשרות שנים בטלוויזיה בשעות הלילה המאוחרות: לגרום לאנשים לצחוק, וכך לגרום להם להרגיש פחות לבד. “זו בעצם המטרה”, אומר טופלין “זה כדי להפוך את הצ’אטבוטים ליותר אנושיים, כדי שאנשים יהיו פחות בודדים”.

גישה אחרת גורסת שהשימוש הטוב יותר בבינה מלאכותית בקומדיה ובאמנויות הוא מעין מחולל רעיונות אינסופי המשוחרר מהסינוור וההטיות של החשיבה האנושית; כזה שיכול להעיף אינסוף נושאים ואסוציאציות פוטנציאליות שסופרים ומבצעים אנושיים יכולים. תפיסה זו מתחברת לרעיונות של מוריס קונטי המעצב העתידן (ידיעה מס’ 6) על שילוב כוחות אדם – בינה מלאכותית.

(2) דיגיטלראש > קורפוס > טכנולוגיות > רפואה > …
פרופ’ רונית סצ’י פאינרו על חקר סרטן (מגזין Forbes)

פרופ’ רונית ס’צי-פאינרו, חוקרת פיתוח ננו-תרופות לסרטן, נבחרה ע”י מגזין פורבס, לאחת מ-25 הנשים המשפיעות בישראל. סצ’י-פאינרו, חוקרת מובילה בתחום הסרטן בארץ ובעולם, משלבת רפואה ויזמות עסקית, משמשת כדירקטורית בחברת טבע והיא ממייסדות תכנית BIO-MIX — שיתוף פעולה של טבע ודיגיטלראש.

פרופ’ רונית סצ’י-פאינרו, ראש המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב, חוקרת פיתוח ננו-תרופות מותאמות אישית לטיפול בחולי סרטן, באמצעות יצירת מודלים של הגידולים הסרטניים. הדפסה תלת-ממדית של הגידולים הסרטניים ושל התאים בסביבתם מאפשרת לבדוק תרופות וחומרים טיפוליים שונים כדי להבין מי מהם יעיל במיגור הגידולים ומי פחות. הבדיקה נעשית ספציפית ביחס לכל גידול ובכך מאתרת את התרופה המתאימה לכל חולה באופן אישי.

ביולי 2022, פרופ’ סצ’י-פאינרו נבחרה על ידי מגזין פורבס כאחת מ-25 הנשים המשפיעות ביותר במשק הישראלי. לפני 10 שנים היא נבחרה ע”י המגזין לאשת השנה ברפואה.

בשנת 2015 פרופ’ סצ’י-פאינרו החלה להוביל מחקר המבוסס על מודל שכולל הדפסת תלת ממד של הסביבה הטבעית של הגידול הסרטני. “בניתוח אנחנו לוקחים חתיכה מהגידול האמיתי, ובאמצעות דיו ביולוגי מדפיסים, סביב הדגימה שלקחנו, את כל המיקרו-סביבה ואת כלי דם. במודל, אנחנו ממש מזרימים את הדם של החולה, מה שמכניס למודל גם את המערכת החיסונית האמיתית שלו”, היא מסבירה. “מהמודל הזה אפשר ללמוד המון על הגידולים שממשיכים לגדול, על החומרים שיכולים לשמש בטיפול, ואיזו תרופה משפיעה ספציפית על כל חולה”.

פרופ’ סצ’י-פאינרו היא גם חברת דירקטוריון בחברת טבע וממיסדות תכנית BIO- MIX של חברת טבע ודיגיטלראש. בתכנית משתתפים/ות דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטיות מהאוניברסיטאות המובילות בישראל והיא נועדה לפתוח בפניהם/ן את העולם העסקי-יזמי ולחבר אותם/ן לאקוסיסטם הרפואי תעשייתי. התכנית מתקיימת זו השנה השלישית ברציפות ומובילה אותה, מטעם טבע, ד”ר דנה בראון, מנהלת קשרי האקדמיה של טבע באגף המו”פ העולמי.

התכנית מסתיימת בתחרות בין חמשת הפרויקטים היזמיים המובילים של הסטודנטים, בהשתתפות בכירי טבע וחבר שופטים בינלאומי. האירוע יתקיים ב-15 בספטמבר, 2022 בזום. הרשמה כאן.

מידע נוסף על פרופ’ רונית סצ’י-פאינרו:
כלכליסט (2021) עם פרופ’ סצ’י פאינרו: “הדפסות תלת-ממד יכולות לסייע בפיתוח חיסונים לסרטן וקורונה”.

הרצאה של סצ’י פאינרו (2016) באוניברסיטת תל אביב (יוטיוב).

 

(3) דיגיטלראש > קורפוס > תתרבות בדיגיטל > AI
הממשק משתמש בנו (ע”פ מאמר מ”אלכסון”)

ממשקים דיגיטליים מעוצבים כדי לשרת את החברות וכדי שאנחנו, הצרכנים, נמשיך להשתמש בהם כמה שיותר. הדר בן-צור, מעצבת טכנולוגיה, מעלה מספר זויות הסתכלות על השירותים שאנחנו צורכים ומציעה לנקוט בגישה מודעת וביקורתית. מתוך המאמר שפורסם באכלסון זיקקנו 4 שאלות מרכזיות שיעזרו לנו לפעול מתוך מודעות.

במרחב הדיגיטלי אנחנו פועלים במסגרת מערכות חוקים שנכתבו על-ידי אנשים שתפקידם לחזות את ההתנהגות שלנו ולהשפיע עליה. מטבעו, המרחב הדיגיטלי גדל ומתפתח דרך התערבות אנושית. מאחר שמבחינה חושית המרחב מוגבל ברובו לייצוג ויזואלי, לעיצוב יש השפעה עצומה על האופן שבו אנחנו תופשים, מנווטים, ומפרשים את העולם הדיגיטלי. להשפעה זו, ולמחיר של היעדר מודעות המשתמש לגביה, מוקדשת תשומת לב הולכת וגדלה בקרב חוקרים.

הדר בן צור גורסת שהעולם הדיגיטלי משבש עלינו את דעתנו: אנשים חושבים וריבוניים חייבים לדעת לקרוא אותו נכון והיא מציגה מספר נקודות למחשבה שחשוב לדעתה להכיר. מתוכן בחרנו ארבע:

1. מי יצר את הממשק ולמה הוא משמש?
כדי להבין מדוע ממשק מסוים נראה, מתפקד, ומצפה מאיתנו להתנהגות מסוימת, עלינו לשאול לשם מה הוא נועד ומי יצר אותו.

לדוגמה, אם תשאלו את שירות הלקוחות של נטפליקס מדוע אחרי פרק זמן בו לא ביצעתם אף פעולה השידור ייעצר ואתם תישאלו ״עדיין צופה…?״ תמצאו את התשובה הבאה: ״נטפליקס מציגה את הודעה ‘עדיין צופה…?’ כדי לוודא שהצופים לא יאבדו את “המקום” שלהם בפרק ולא יבזבזו את חבילת הגלישה שלהם במקרה שאינם צופים בתוכנית טלוויזיה או בסרט”.

למעשה, לצד הדאגה לרציפות הצפייה של לקוחותיה, נטפליקס משרתת את הצרכים המסחריים שלה. כפי שציין פט וולש (Walshe)

מקיף על נתונים ופרטיות בקרב חברות הסטרימינג. “סטרימינג תלוי יותר ויותר באיסוף מאגר עצום של נתונים לגבי הצופים”. השאלה ״עדיין צופה?״ מופיעה משום שהרווחיות של נטפליקס תלויה ביכולת של המערכת לדעת במה אתם צופים, מתי, איפה עצרתם, על מה דילגתם, ואיפה ויתרתם על הצפייה ועברתם לדבר הבא. השאלה משרתת את הצורך של המערכת לדעת אם אתם עדיין שם. מזווית הצרכן, השירות לא בהכרח רע אבל חשוב להבין את מי הוא משרת ומה המחיר של השימוש בו.

2. כיצד הממשק פועל כדי להאריך את משך השימוש בו?
יותר ויותר מוצרים מנצלים את החולשה האנושית לצבירת נקודות. בין אם מדובר בלייקים באינסטגרם או בפייסבוק, צעדים בפיטביט, מספר עוקבים בטוויטר, ואפילו רצף הימים שבהם התפניתם לאימון מדיטציה. אותו מנגנון משחקי, שמאפשר להשפיע באורח דרמתי על האופן שבו אנו מסוגלים לפעול עצמאית, הוא כלי בידי תאגידים, מקומות עבודה, מוסדות חינוך וממשלות.

האופטימיזציה המתמדת של האלגוריתם לצורך הארכת משך הזמן שבו אנחנו מבלים מול המסך היא עדות מכרעת לכך שכל תפקידו של הניקוד הוא לעודד התנהגויות מסוימות ולדכא מערכות אחרות. הניקוד והאופטימיזציה, מתווכים דרך הממשק. כך, ממשקי משתמש המעודדים התמכרות דוחפים את קהל היעד להתנהגויות רפטטיביות.

שיטות עיצוב שעיקרן השפעה התנהגותית לא מודעת, זוכות לאורך השנים לשמות מחמיאים כמו Growth Hacking, Gamification ו-Engagement Loops, ביטויים המעודדים צורת חשיבה שמעמידה במרכז את ההצלחה העסקית. חברות המדיה מתחרות אלה באלה במאמץ לייצר את סוג האישור החברתי שבני נוער מחפשים מבחינה התפתחותית. הצעד הראשון עובר בהחלטות אלגוריתמיות ועיצוביות לגבי ממשק המשתמש. אף אחת מהן לא עוצרת גם כאשר מתברר למעלה מכל ספק שהממשק גורם נזק.

3. איזה מידע אוספים עליך ומה עושים בו?
היכולת הגוברת לעקוב אחר ההתנהגות האנושית כשזו באה במגע עם מערכות טכנולוגיות, הובילה לאפשרות חסרת תקדים להשפיע על מידת המסוגלות של קהל היעד לפעול ולחשוב באופן עצמאי. “קפיטליזם מעקב הוא התקפה מכוונת על האוטונומיה האנושית”, טוענת האקדמאית והסופרת שושנה זובוף (Zuboff), מרצה בפקולטה למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד. את המונח ״קפיטליזם מעקב״ (Surveillance Capitalism) הגדירה זובוף כתהליך שבו חברות מנטרות ומלקטות נתוני שימוש אישיים, והופכות אותם לסחורה עוברת לסוחר. כידוע, אם שירותים ומוצרים ניתנים לך בחינם משמעו של דבר היא שהמוצר הוא את/ה.

זובוף מציגה עמדה ביקורתית ומודאגת נוכח השפעתם של ההיבטים הללו של הטכנולוגיה על הדמוקרטיה הליברלית ותוהה על מקומה של הרגולציה בהגנה על הצרכנים ועל עצמה. הרצאה של זובוף מ-2021.

בהקשר זה במחקר של פט וולש (Walshe), שהוזכר מעלה, נבדקו שלוש חברות: נטפליקס, אמזון וספוטיפיי ונבחן אופן פעילותן בארה”ב ובאירופה. שלושת הספקים מציעים שירותים דומים מאוד בשני האזורים ועם זאת, בכל אחת מהן, הגישה המשפטית להגנת מידע ופרטיות שונה מאוד: בעוד שלאיחוד האירופי יש חוק כללי להגנת מידע, ארה”ב עד היום לא חוקקה חוק מקיף שכזה ברמה הפדרלית.

מהממצאים העיקריים של וולש מגלים ששלוש החברות פועלות באופן לא הגון כלפי לקוחותיהן. אפשרויות הבחירה המוגבלת של הלקוחות ביחס לאיסוף המידע מוצנעת, ברירת המחדל קובעת חשיפה מירבית, מסמכי המדיניות ארוכים וסבוכים. אמזון נמצאה הפולשנית ביותר מבין שלוש החברות ובשונה מנטפליקס וספוטיפיי אינה מחזיקה מדיניות אחידה, בארה”ב, בה המערכת החוקית בנוגע לפרטיות רופפת בהשוואה לאירופה, הלקוחות הרבה פחות מוגנים.

קרוב לוודאי שאף אחד מהגילויים אינו מפתיע אותך. מה שאולי מחדש הוא שגם חוקי הגנת הפרטיות הנוקשים באירופה (ה-GDPR), לא מצליחים להגן על הצרכנים מפני פולשנות החברות. לפחות עד כה.

4. מה מקורו של המידע שאנחנו צורכים ומהי מידת אמינותו?
העולם הדיגיטלי, שבו המחיר על שקרים, המצאות או סילוף עובדות נמוך מאוד בדרך כלל , משבש את היכולת שלנו למדוד את האחר. במרחב הדיגיטלי, לא חייבת להתקיים התאמה בין המסר לסימן המעביר אותו, ולכן לעיתים קרובות ההונאה משתלמת, כפי שמעידה עליית הפייק-ניוז בשנים האחרונות.

בלבול האיתותים הוא התקפה מכוונת על החושים ועל יכולת החשיבה שלנו. מתקפה חושית מערפלת את שיקול הדעת ושוחקת את מנגנוני הבקרה, בדומה להתקף חרדה. בניגוד להתקף חרדה, שבו המצוקה ברורה, כשההצפה מחוברת לעונג והתמכרות, קשה להבין שהדעת מעורפלת.

הדר בן צור מסיימת בקריאה לכולנו, כאנשים שפועלים במרחב הדיגיטלי, לסמוך ולהפעיל את שיקול דעתנו המוסרי. עלינו להסתכל בעין ביקורתית על הממשקים ועל נקודות המגע שלנו עם המערכת. פיתוח ראייה ביקורתית ויכולת בחירה מתחילה בהקניית מיומנויות קריאה והבנה של מערכות המסרים בעולם הדיגיטלי.

מסר דומה מעביר ד”ר ולדי דבויריס בפוסט מיוני 2022: שפיות דיגיטלית: תובנות של אוהב טכנולוגיה.

—-
הדר בן-צור, יוצאת 8200, בוגרת בצלאל, בעלת תואר שני מהמחלקה לתקשורת חזותית וטכנולוגיה ב-NYU. גרה בניו-יורק ועובדת כמעצבת בכירה בסטודיו שמתמחה בעיצוב וטכנולוגיה. חוקרת שאלות שנוגעות באתיקה, עיצוב, וההתנהגות האנושית במרחב הוירטואלי.
המאמר פורסם באלכסון, 26 ביוני, 2022.

 

(4) דיגיטלראש > קורפוס > תחומים חוצי מגזרים > למידה
שיטת למידה אפקטיבית: 3X3X3 ע”פ מקינזי

 

3 מטרות מוגדרות, 3 חודשים, 3 חברים/ות לתמיכה או בקיצור שיטת 3X3X3. ע”פ מקינזי זוהי שיטת למידה אפקטיבית שמאפשרת לללמידה מבוססת כוונה (Intentional Learning), שהיא מיומנות הכרחית.

למידה מבוססת כוונה Intentional Learning היא הלך רוח מוכוון למידה – ראיית כל חוויה כהזדמנות ללמוד משהו חדש. ע”פ מקינזי הרצון ללמוד צריך להיות תמיד בתודעה שלנו. מי שבוחר לאמץ למידה מבוססת כוונה חווה את אותם רגעים יומיומיים כמו כולם. אבל לומדים מבוססי כוונה “מפיקים יותר מההזדמנויות הללו כי כל דבר – כל חוויה, שיחה ומפגש – טומנים בחובם הזדמנויות להתפתח ולצמוח”.

על פי דו”ח של מקינזי מאוגוסט 2020 למידה מבוססת כוונה היא מיומנות הכרחית למבוגרים בעלי מקצוע שחשוב לטפח בשנים הקרובות. מקינזי מזהירה שמעט מבוגרים הוכשרו במיומנויות הליבה של הלמידה ובלמידה אפקטיבית.

למידה מכוונת יכולה להיות ספונטנית אבל היא גם מכוונת: היא יעילה כאשר אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים ללמוד ולמה. לחפש הזדמנויות, להטות את דרכי הפעולה לכיוון הרצוי ולמקד את הלמידה בדברים ספציפיים.

כדי לעודד למידה יעילה ומתמשכת יש להגדיר שלושה יעדים להתפתחות, על פני תקופה של שלושה חודשים, ולגייס שלושה אנשי צוות אחרים כדי לתמוך בך, במטרות שלך ולחייב אותך לקחת אחריות – כך קובעים חוקרי מקינזי והם קוראים לגישה המעשית שלהם ללמידה מבוססת כוונה: 3X3X3.

האסטרטגיה היעילה להשגת יעדי למידה, עפ”י המאמר, משלבת שלושה מרכיבים מרכזיים:

3 מטרות מוגדרות וברורות להשגה בתוך פרק זמן נתון.
3 חודשים – זמן אופטימלי להשגת שלוש המטרות.
3 אנשים – צוות תומך ומגוייס לעזרתך.

הגדרת יעדים ברי השגה, פרק הזמן קצר ומנגנוני בקרה ותמיכה יבטיחו גם תוצאות. מעבר להרחבת הדעת ושיפור הכישורים מתגבש אצל הלומד/ת גם דפוס פעולה לימודי והרגלי למידה לשנים.

 

(5) דיגיטלראש > קורפוס > מגזרים ותעשיות > ממשל
דיגיטל בשלטון המקומי – מיזם 265

 

המיזם הלאומי 265 עוסק בפיתוח ושיתוף ידע לקידום דיגיטציה ברשויות המקומיות. המיזם מניח תשתית לריכוז ידע, לשיתוף פעולה בין הרשויות וללמידת עמיתים. באתר המיזם גם מכרזים ונהלים ואנו מפנים תשומת לב חברי וחברות דיגיטלראש למגוון הפרויקטים באתר.

המיזם הוא שותפות של ישראל דיגיטלית ומשרד הפנים, לשיתוף ידע בין רשויות מקומיות, לטובת קידום הדיגיטציה. המיזם מספק מערך תשתיתי, מקצועי ואובייקטיבי לשיתוף ידע, ללמידה משותפת בין הרשויות, פלטפורמה להיוועצות ותמיכה בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומסייע להן בפיתוח וקידום השירותים הדיגיטליים לתושבים.

מטרות העל של המיזם הן להנגיש ולהרחיב שירותים דיגיטליים לתושבי ותושבות הרשויות המקומיות, לצמצם פערים בין הרשויות בתחומי הדיגיטציה ולסייע לרשויות להפוך לרשויות דיגיטליות. המיזם נולד מתוך האתגרים שעלו מהשטח: היעדר סטנדרטיזציה לדיגיטציה, חוסר בכוח אדם טכנולוגי ושליטת הספקים ברשויות.

המיזם מסייע לרשויות ללמוד זו מזו, להיות לקוחות מעורבים ומבינים יותר מול הספקים, ומאפשר לאנשי ונשות המקצוע, המעטים ברשויות, להיות חלק מקהילת עמיתים ועמיתות שמתגייסת לסייע. המיזם מאפשר שיתוף בידע בין הרשויות המקומיות בשלוש פלטפורמות עיקריות: שיתוף ידע, מתווים מקצועיים ומאגר פרויקטים ברשויות. בנוסף מפורסמים באתר גם מכרזים ונהלים.

אתר המיזם נבנה לשירותם של בעלי תפקידים ברשויות המקומיות אך בה בעת פותח הזדמנויות לבעלי מקצוע רלוונטיים להשתלב בפרויקטי קידום הרשויות המקומיות ועל כן מובא כאן לחברי וחברות דיגיטלראש.

 

(6) דיגיטלראש > קורפוס > טכנלוגיה > AI

משהו להעמקה: העתידן מוריס קונטי על ההמצאות של בינה מלאכותית אינטואיטיבית (וידאו 15:15 דק)

 

 

מוריס קונטי (Maurice Konti), עתידן, נחשב לאוטוריטה בטכנולוגיה עמוקה, מנהל חדשנות, יועץ ומרצה בינלאומי. מוריס עזר ל-NIKE, טסלה, דיסני, גוגל, איירבוס, יחידות מיוחדות בצבא ארה”ב, ממשלת יפן ורבים אחרים, להבין מה צפוי בעתיד, למה זה חשוב להם, ואיך להתכונן ולתכנן פתרונות שיביאו אותם לשם.

עבודתו של קונטי מתמקדת בחדשנות משבשת, למידת מכונה יישומית, רובוטיקה מתקדמת, מציאות מוגברת וירטואלית, ועתיד העבודה, הערים, הניידות והאקלים.

בהרצאת TED המצורפת, מוריס קונטי מסביר על בינה מלאכותית יוצרת ועל עתיד של שיתוף פעולה בין הטכנולוגיה, הטבע ובני האדם לטובת האנושות והסביבה. זהו וידאו קצר שמזמין לשמוע עוד על האיש והרעיונות שהוא מציג.

באותו הקשר שימו לב גם לפוסט שלנו על הפרויקטים של נרי אוקסמן שאף היא עוסקת בשילוב של כח מיחשוב ועיצוב ושילוב של הטבע, הטכנולוגיה ובני האדם.

 

משרות חדשות

לעמוד המשרה בראש מביא ראש – משרות, יש להקליק על הגרפיקה.
לכל המשרות ראה — דיגיטלראש > קריירה > ראש מביא ראש – משרות
מוזמנים לשלוח לנו משרות כאן

על-ידי מענה reply לדוא”ל ניתן לשאול שאלות, לתת משוב או סתם להגיד שלום.
נשמח לשמוע מכם ולהכיר 🤝🤩

×

לחיצה על פרטי הקשר של ניר תפתח חלון חדש של וואטסאפ שיחבר אותך אלינו ישירות.

×