21-אוגוסט-2022 (Y22W34): חדש – דיגיטלראש גם באנגלית, Bio-Mix2022 הזמנה לתחרות הגמר, עידן הבינה המלאכותית והמלצות הקריאה של מקינזי לקיץ

ד”ר דנה בר-און, דירקטורית בכירה, מנהלת קשרי אקדמיה, מחקר ופיתוח גלובלי בחברת טבע, מובילה יחד עם פרופסור ישע סיון, מייסד ומנכ”ל i8V ודיגיטלראש, את תוכנית Bio-Mix. התוכנית נוצרה על ידי טבע יחד עם i8 Ventures כחלק מהפורום הלאומי לBio-Innovators עבור דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מאוניברסיטאות מובילות בישראל. מטרת התכנית היא לחבר את המעבדה והמחקר ל”חיים האמיתיים“. ב-2022 החל המחזור השלישי של התוכנית.

בראון פרסמה מאמר דעה (ב'מקור ראשון') על קידום חדשנות אקדמית ישראלית לכדי פיתוחים וטכנולוגיות חדשות בתחומי הרפואה הביוטק.

"דו”ח החדשנות לשנת 2022 חשף שהטכנולוגיות והתרופות העתידיות עלולות לחמוק מישראל” – אומרת דנה – “וחבל שכך. את ההון האנושי והמחקרי שיש כאן אפשר לרתום לטובת פיתוח תרופות וכלים מצילי חיים”.

בעולם המשתנה של הטכנולוגיה, ובייחוד בזה המאתגר המשלב טכנולוגיה עם ביוטק ופארמה, זיהוי גילויים חדשים ומחקרים פורצי דרך כבר בשלבים מוקדמים ויצירת שיתופי פעולה יצירתיים לקידומם והבשלתם הם המפתח להאצת תהליכי הפיתוח בעולם הרפואי. ראינו זאת ביתר שאת בתקופת הקורונה, שגרמה להאצה בכל עולם הפיתוחים הרפואי-יישומי תוך יצירת מאמצים עולמיים, חסרי תקדים, משותפים לאקדמיה, תעשייה וקליניקה בתמיכה רגולטורית וממשלתית ודחיפת נושא הדיגיטליזציה של עולם הרפואה – זו הייתה ההוכחה שזה אפשרי לקצר את תהליכי הפיתוח באופן משמעותי.

ישראל עומדת אומנם במקום הראשון בעולם בתחום שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה על פי מדד החדשנות העולמי, אבל כאשר יורדים לאותיות הקטנות של נתון זה, אנו רואים שהדבר נובע בעיקר מפעילותן של חברות רב לאומיות זרות המחזיקות במרכזי הפיתוח בישראל (כ-85% מכלל שיתופי הפעולה). בעוד שפעילות זו כמובן מבורכת, נשאלת השאלה לגבי הטווח הרחוק: האם לכשיתפתחו שיתופי הפעולה לכדי טכנולוגיות ומוצרים ברי קיימא עדיין תישאר הפעילות של המחקר והפיתוח בישראל? כלומר – כיצד מחזקים את הפעילות בשלבים מאוחרים יותר של פיתוח המוצרים בדגש על תרופות חדשניות? ובעיקר, כיצד בונים יכולות וידע בשלבי פיתוח מתקדמים?

בטבע נמצאים בחיפוש תמידי אחר דרכים מקוריות ויעילות יותר לזרז את תהליך “התרגום” מאקדמיה לתעשייה, וזאת באמצעות שילוב טכנולוגיות ומדע חישובי, כולל בינה מלאכותית בשלבי הפיתוח. בנוסף, אנו מאמינים שחשיפה, למידה ותמיכה הדדיים בין אקדמיה ותעשייה הם הסוד להאצת תהליך פיתוח התרופות ולהקטנת הכישלונות. אנו רואים שעולם הסטארטאפים הישראלי התרחב בשנתיים האחרונות בתחום הביוטק, ומובל בחלקו הגדול על ידי חוקרי האוניברסיטאות שמקימים סטארטאפים חדשים, לצד פעילותם המחקרית הענפה באוניברסיטאות.

זוהי התפתחות מבורכת שמחזקת את הקשר בין תעשייה לאקדמיה, אבל דורשת בו זמנית גם תמיכה מרובה של התעשייה הקיימת כדי לעזור לאותם סארטאפים להבשיל ולהתבגר. במיוחד הדגש צריך להיות על הכשרת דור צעיר של יזמים-חוקרים בתחום הביוטק. טבע הקימה לצורך זאת את פורום ה-BioInnovators הארצי, שזו השנה השלישית לפעילותו, עם למעלה מ-100 סטודנטים לדוקטורט ופוסט-דוקטורט בתחומי הביוטק והרפואה. אלו עוברים הכשרה אינטנסיבית על ידי מנטורים מטבע ומקהילות העסקים, הביוטק וההייטק כיצד לפתח מיזמי ביוטק מצליחים ולעזור להם לעשות את “התרגום” או המעבר מרעיון אקדמי למוצר או תרופה.

ההון האנושי, בוגרי הדוקטורט בתחום הביוטק בישראל, הוא אוצר בלום שחייב להיות מנותב גם לעולמות הסטארטאפים והתעשייה בביוטק. לצורך כך ההכשרה צריכה להתחיל כבר בשלב הלימודים.

הניסיון של אותם מדענים במסגרת הפוסט דוקטורט בחו”ל הוא חיוני להעשרת האקוסיסטם הישראלי ולצבירת ידע מעשי היות והרבה מהמעבדות המובילות בחו”ל בייחוד בארה”ב מחוברות מאוד לתעשייה. טבע, מזה 4 שנים, פועלת יחד עם ארגון Science Abroad כדי להשיב ארצה את מיטב המדעניות והמדענים הישראלים שמתבססים בחו”ל ולהציע להם מסלולי קריירה מרתקים המשלבים התנסות והתמקצעות במיטב הטכנולוגיות והמדע, והכל במולדתם ישראל. […] הקשר בין האקדמיה לתעשייה הוא קריטי להתפתחות שוק הביו-טק בישראל, כמו גם הכנסת עולמות הביו-קונברג’נס (שילוב תחומי הביולוגיה עם תחומים או שיטות הנדסיות כגון אלקטרוניקה, AI, ביולוגיה חישובית, ננו-טכנולוגיה ועוד). שילוב שכזה הוא הבסיס ליתרון היחסי העתידי של ישראל.