14-אוגוסט-2022 (Y22W33): כלכלת אריכות ימים, הטרנדים ב AI ע"פ גרטנר, הנגשת מידע ממשלתית +, דיפ פייק וביטחון לאומי ולהעמקה: על עולם העבודה העתידי

בשבועון השבוע נקרא על:

1. העולם שייך (לא רק) לצעירים: על כלכלת אריכות ימים (ע"פ מאמר של מקינזי)
2. ארבעה טרנדים בבינה מלאכותית: דוח גרטנר על AI
3. ההרשמה נפתחת: קורס מנהיגות דיגיטלית: להוביל טרנספורמציה ארגונית (DLC146)
4. הנגשת מידע לציבור: מאגר המידע הממשלתי וקצת יותר…
5. דיפ פייק: האתגרים לביטחון הלאומי במחקר של ה-INSS
6. להעמקה: עתיד העבודה בעידן הדיגיטלי, עם סוזן וילנר גולדן וקטיה וולש (וידאו 48 דק')

בברכת קריאה מעשירה,

פרופ' ישע סיון, מייסד ומנכ"ל,
וצוות דיגיטלראש

נ.ב אצלנו בדיגיטלראש יש הרבה עדכונים מאחורי הקלעים. פרטים בשבועות הקרובים.

1) דיגיטלראש > קורפוס >תחומים חוצי מגזרים > חברה
העולם שייך (לא רק) לצעירים: על כלכלת אריכות ימים (ע"פ מאמר של מקינזי)

לעליה בתוחלת החיים בעולם השלכות על מערכות הבריאות והרווחה, עולם העבודה והכלכלה. סוזן וילנר גולדן, חוקרת באונ' סטנפורד בראיון למקינזי, מצביעה על הפוטנציאל הכלכלי של קבוצת האוכלוסייה המבוגרת ומציעה לחברות להפנות תשומת לב לצרכים השונים של כל אחת מהקבוצות המרכיבות את ה"פנסיונרים", לבצע התאמות נדרשות ולעלות על הגל של כלכלת אריכות הימים.

"הפנסיונרים", בני ובנות ה-60+ (60 עד 100) הם קבוצת אוכלוסייה הולכת וגדלה, שסובלת מתת-התייחסות, גישה שלילית ודעות קדומות ביחס ליכולות ולתפקוד. מסורתית, ההתייחסות לפנסיונרים היא כחטיבה אחת. בפועל מדובר בקבוצת אוכלוסיה הטרוגנית מאד ויש בה פערים גדולים בין שכבות הגיל בקבוצה ושונות תוך-גילית גבוהה.

סוזן וילנר גולדן (Susan Wilner Golden) חוקרת מאונ' סטנפורד עוסקת במפגש בין אריכות ימים וחדשנות ובהזדמנויות יזמות ייחודיות, שתוחלת החיים הארוכה מייצרת. היא מצביעה על הפוטנציאל הגלום באוכלוסיה המבוגרת ועל ההזדמנויות הרבות למוצרים ושירותים חדשים למגזר האוכלוסייה הצומח ביותר. הפוטנציאל גלום גם בגידול הקבוצה וגם בעליה ברמת השימוש בדיגיטל ע"י חבריה.

וילנר גולדן חיברה את הספר Stage (Not Age): How to Understand and Serve People Over 60—the Fastest Growing, Most Dynamic Market in the World על כלכלת אריכות ימים. הספר, בהוצאת הרווארד, עוסק בשינוי הנדרש בכלכלה שמכוונת לתוחלת החיים הארוכה, לאור גידול האוכלוסייה של נשים וגברים הנמצאים בשלב החכם והבשל יותר של 60+. וילנר גולדן מציעה להתייחס לרמות תפקוד או שלב בחיים ולא לגיל הכרונולוגי, ולהתאים מוצרים ושירותים לכל שלב.

הגישה המסורתית לשלבי החיים: לימודים, עבודה ופרישה איננה הגיונית יותר כאשר אנשים חיים עד גיל 100. במחקר, מספרת וילנר גולדן, היא תהתה מדוע עסקים אינם תומכים באריכות ימים? מדוע לא מייצרים מוצרים ושירותים לאנשים שחיים יותר, בבריאות טובה יותר? הספר מציג אסטרטגיה המכוונת לא רק למוצרים או לשירותים מותאמים, אלא גם לכח העבודה של קבוצת האוכלוסיה הבוגרת.

כלכלת אריכות ימים (Longevity Economy) כוללת את כל המשרות, השירותים והמוצרים שמיועדים לתמוך בתוחלת החיים המתארכת. זוהי גישה חדשה המתייחסת לשוק שמוערך בשנת 2022, בלמעלה מ-8.6 טריליון דולר בארצות הברית לבדה, כאשר שיעור בני הגיל השלישי עומד על 16% מכלל האוכלוסיה. באירופה שיעור בני הגיל השלישי באוכלוסייה כבר כיום עומד על 19% ובישראל הצעירה שיעור בני הגיל השלישי עומד ב-2022 על 12%. בכל השווקים ההערכה היא שחלקם של בני הגיל השלישי באוכלוסיה יגדל משמעותית בעתיד נוכח גידול בתוחלת החיים מחד וצמצום הילודה מאידך.

המכון לקריירה בסטנפורד (The Stanford Distinguished Careers Institute (DCI, בראשו עומדת סוזן וילנר גולדן, שואף "לשפר את מסע החיים של אנשים הישגיים באמצע החיים" ומכוונים לבני הגיל השלישי. DCI גם מבקש לטפח מעורבות בין-דורית בסביבה אקדמית כדי לסייע ביצירת פרדיגמה חדשה לאוניברסיטה של העתיד.

המכון נוגע בעולמות הלמידה לאורך החיים ומשתלב במטרות שהוגדרו ע"י האו"ם לשילוב אוכלוסיה בוגרת בכלכלה ובחברה בסביבה משתנה.

לבני ובנות שלב (לא גיל) ה-60+ יש כח קניה גדול יותר והם מחפשים גיוון ועניין ולכן יש מקום להרחיב את השיווק בכיוון זה. קבוצה זו גם פעילה דיגיטלית, תרבותית ותעסוקתית. ב-2020 כ-28% מכלל הרכישות ברשת היו שייכים לבני קבוצת הגיל השלישי. יחד עם זאת, כ-40% מכלל בני קבוצת הגיל לא ממצים את פוטנציאל השירותים הדיגיטליים הקיימים.

נתונים דומים עולים גם מתחקיר של SCMP Research על האינטרנט בשוק הסיני. הדוח שלהם מצביע על גידול מהיר בנגישות בני הגיל השלישי לדיגיטל ועל גילוי הפוטנציאל הטמון בקבוצת הגיל השלישי ע"י חברות שעד למשבר הקורונה (2020-2021) נטו להתעלם ממנה. ב-SCMP בחרו להשתמש במונח Silver economy – כלכלה כסופה.

בהרצאתה, ד"ר מיכל הלפרין בן צבי מג'ויינט אשל, שהתארחה בדיגיטלראש לייב, מצביעה על אותן מסקנות בדיוק.

למי שטרם בחנו את התאמת המוצרים והשירותים של הארגון לגיל השלישי אנו ממליצים לבדוק את מדריך Log In שנוצר על-ידי ד”ר מיכל הלפרין בן-צבי במסגרת “המיזם הלאומי לקידום אוריינות דיגיטלית בקרב אזרחים ותיקים”. המדריך הוא פרי של שיתוף פעולה פורה בין מערך הדיגיטל הלאומי, מטה ישראל דיגיטלית וג’וינט-אשל ומסייע בהבנת צרכי קבוצת הגיל הצומחת וממליץ על דרכי פעולה.

 

(2) דיגיטלראש > קורפוס > טכנולוגיות > AI 
ארבעה טרנדים בבינה מלאכותית: דוח גרטנר AI

 

בסקירת מגמות של תחום AI, שבוצעה ע"י מכון גרטנר, מסומנות ארבע מגמות השולטות בנוף הבינה המלאכותית של 2021: הפעלה של יוזמות AI, שימוש יעיל בנתונים ומודלים, AI אחראי ונתונים עבור AI.

באמצעות שימוש בעיבוד שפה טבעית (NLP) וטכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית גנרטיבית, ארגונים משתמשים יותר ויותר בפתרונות בינה מלאכותית כדי ליצור מוצרים חדשים, לשפר מוצרים קיימים ולהגדיל את בסיס הלקוחות שלהם. עם זאת, לפי גרטנר, ההתמקדות העיקרית של ארגונים היא בהאצת המעבר מתכנון לייצור. בגרטנר בחרו ב-4 מגמות מנצחות:

מגמה 1: הפעלת יוזמות בינה מלאכותית (Operationalizing AI initiatives)

לארגונים רבים יש כבר תוכניות לשלב פתרונות בינה מלאכותית בייצור או בתפעול והם ניצבים מול אתגר היישום. מודל תפעול (Model Ops) עבור פתרונות AI יפחית את הזמן שלוקח לעבור מפיילוט לייצור. המודל מציע מערכת לניהול מחזור החיים של פתרונות בינה מלאכותית ויעזור לארגון להגיע לבשלות מהירה של התוכניות.

מגמה 2: שימוש יעיל בנתונים, מודלים ומחשוב (Efficient use of data, models and compute)

ככל שעולה המורכבות של הפתרונות הטכנולוגיים צריך להשתמש ביעילות בכל המשאבים העומדים לרשות הארגון: נתונים, מודלים ומחשוב. שילוב טכניקות כמו בינה מלאכותית גנרטיבית – שיוצרת תוכן מדיה מקורי, שימוש בלמידת מכונה, ניתוח גרפים ומודלים, ועוד – ייתן אופטימיזציה של מערכת AI מורכבת שעשויה להציע פתרונות עסקיים מגוונים ויעילים.

מגמה 3: AI אחראי (Responsible AI)

גישות מבוססות בינה מלאכותית עלולות להכיל, ולהנציח, הטיות אנושיות של גזענות, מיזוגניה, גילנות וכדומה. לשם כך יש לדאוג ל-AI אחראי: ארגונים חייבים לפתח ולהפעיל מערכות בינה מלאכותית בהגינות ובשקיפות ולדאוג לבטיחות, לפרטיות הפרט ולהגינות חברתית ואנושית בכלל.

מגמה 4: נתונים עבור בינה מלאכותית (Data for AI)

שיבושים, כמו לדוגמה מגיפת הקורונה, גורמים להתיישנות מהירה של נתונים מן העבר. עד 2025, גרטנר מצפה ש-70% מהארגונים ייאלצו לשנות את המיקוד מביג-דאטה ל”נתונים קטנים” כדי להשתמש בנתונים זמינים בצורה יעילה יותר, אם על ידי עבודה עם נפחים נמוכים של נתונים או מיצוי ערך ממקורות מגוונים ומוכרים פחות. בכך הם יכולים לספק לבינה המלאכותית הקשרים לניתוח ויצירה גנרטיבית.

(3) דיגיטלראש > קורפוס > להוביל טרנספורמציה ארגונית DLC146065 > AI
קורס מנהיגות דיגיטלית מתקדם: להוביל טרנספורמציה דיגיטלית

הטכניון ודיגיטלראש גאים להציג: קורס מנהיגות דיגיטלית מתקדם: "להוביל טרנספורמציה ארגונית" (DLC146). הקורס מיועד למנהלות ומנהלים שרוצים ללמוד את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית ולהוביל אותו בארגונם. מחזור 2022 יוצא לדרך – הרשמה מוקדמת מ..עכשיו!

"להוביל טרנספורמנציה ארגונית" (DLC146065) של דיגיטלראש והטכניון הוא קורס פרקטי ממוקד בהובלת טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים. הוא מבוסס על שנים של ניסיון בעבודה צמודה עם חברות ישראליות ובינלאומיות גדולות. הקורס הוא חלק מקורס אקדמי שנלמד במסגרת MBA בטכניון ובהכשרות מנהלים בארץ ובחו"ל.

הקורס בנוי על פי מודל מוכנים, היכון⁏ צא! פעל… לכל שלב יש מטרה, אפיון ותכונות נפרדות ויחד הם מקיפים את התהליך כולו, מההערכות הראשונית, דרך בניית התכנית והתעדוף, אל החלק הקשה של יישום הפרוייקטים עצמם ורתימת מתנגדי השינוי ועד ניטור, הבנת התוצאות ותכנון השלב הבא.

"להוביל טרנספורמנציה ארגונית" משלב תיאוריה, פרקטיקה ולמידת עמיתים. בכל מפגש חלק תיאורטי ולאחריו תרגול בקבוצות עבודה ליישום של הנושא הנלמד. העבודה בקבוצות נעשית בהנחיית מנטורים ומנטוריות מנוסים/ות ופרופ' ישע סיון ואלה כל אחד ואחת בקבוצה מביא/ה מנסיונו לעולמות התוכן שלו. הלמידה המשותפת עם מנהלים ומנהלות מתחומים שונים במשק מעמיקה את הדיון ובונה קשרים חדשים וגשר לשיתופי פעולה בעתיד.

הקורס כולל 6 פגישות שבועיות, בנות 3 שעות כל אחת, בימי רביעי בזום בין 17:00-20:00. המפגש הראשון יתקיים ב-2 נובמבר 2022 וההרשמה המוקדמת מתחילה עכשיו!

תשתית הקורס באתר דיגיטלראש זמינה למשתתפים 24/7 וכוללת את הקלטת המפגש וחומרים נוספים להעשרה. בנוסף, משתתפי הקורס מקבלים מנוי שנתי לאתר דיגיטלראש (בשווי 1,280 ש"ח) המקנה גישה לכל שרותי דיגיטלראש:

  • קורפוס ידע בן למעלה מ-800 פרטי ידע – מקרי בוחן, מאמרים ועדכונים בתחומי דיגיטל שונים.
  • הזמנה למפגשי דיגיטלראש לייב – סדרת וובינרים מקצועיים בהנחיית יעקב איילון.
  • גישה לחברי דיגיטלראש, למעלה מ-2000 מנהלים ומנהלות מחברות שונות במשק הישראלי.

ואולי הטוב ביותר הוא לשמוע מה יש לבוגרי הקורס הקודם להגיד עלינו בסרטון כאן. המלצות נוספות תוכלו למצוא באתר דיגיטלראש > קורסים > מה אומרים עלינו.

מוזמנות ומוזמנים להשאיר פרטים ולדבר איתנו, וגם להעביר לחברים וחברות שעשויים להתעניין. הנחות לחברי וחברות דיגיטלראש וגם לחברים/ות של חברים/ות.

(4) דיגיטלראש > קורפוס > תמדריכים וכלים > מקורות מידע
הנגשת מידע לציבור: מאגר המידע הממשלתי וקצת יותר…

גופי הממשלה השונים העוסקים בקידום הדיגיטל בישראל משקיעים מאמצים רבים בטרנספורמציה הדיגיטלית ברמה הלאומית. זהו מהלך עומק עצום בהיקפו ומורכב מאד. הוא נוגע בכל ישות ממשלתית בכל רבדי פעילותה. לפנינו שתי דוגמאות ליישום מאגרי מידע והנגשתם המציגות אחת מוצלחת (data.gov.il) והשניה (מאגר בעלי כלבים)… פחות.

יחידת ממשל זמין ברשות התקשוב/משרד הדיגיטל הלאומי, הקימה את אתר data.gov.il בכדי להציג מידע ממשלתי אמין ומוסמך לשימוש הציבור הרחב, כחלק ממדיניות ממשל פתוח המקדמת שקיפות מצד משרדי הממשלה.
ועדת השרים לעניין שיפור השירות הממשלתי לציבור, החליטה בשנת 2010 על פיתוח פרויקט מאגרי המידע הממשלתיים במטרה לקדם את מדיניות הממשל הפתוח בישראל.

המאגר מרכז נתונים פתוחים לציבור, שמספקים משרדי הממשלה השונים, במגוון נושאים.

  • אוכלוסייה
  • אוצר וכלכלה
  • אנרגיה ומים
  • בריאות ורווחה
  • חינוך ותרבות
  • משפט
  • סביבה וחקלאות
  • תחבורה
  • תיירות
    האתר כולל מספר מדריכים כיצד ניתן לחפש בו ביעילות וכיצד להוריד נתונים.
    המשתמשים מקבלים יד חופשית לפיתוח יישומים ומערכות המבוססות על המידע המפורסם וכל עדכון במאגרי המידע באתר מעודכן אוטומטית גם ביישומים המבוססים עליו. כיום ניתן למצוא באתר מאגרי מידע של משרדי ממשלה מרכזיים וכמה רשויות מרכזיות. המאגרים הם בנושאי דיור, תחבורה, מזג אוויר, תקציב המדינה ועוד.

מדינות רבות משתמשות בצירוף DATA.GOV בתוספת קוד המדינה למאגרי הנתונים שלהן. הצירוף ללא קוד מדינה שייך למאגרי נתונים ממשלתיים מארה”ב.

אבל הכוונות הטובות לא תמיד מובילות ליעד המתוכנן. יחד עם הנתונים הפתוחים לציבור המפורסמים מתוך כוונה ותוך שמירה על כללי הפרטיות, התפרסם לאחרונה מאגר נתונים שמנגיש "קצת" יותר מדי.

כמה קל לדעת איפה אתם גרים? מה מספר הטלפון שלכם?
אם יש לכם כלב ורשמתם אותו כנדרש – זה קל. קל מאד אפילו.

על פי חוק, כלל הנתונים של הכלב מרוכזים במרכז הארצי לרישום לכלבים והם כוללים:

שם, כתובת ומספר הטלפון של בעל הכלב;
פרטי הכלב: מין, גזע, שם, ציון מיוחד (אם יש): הכלב מסוכן, הכלב הוא כלב נחייה לעיוור;
פרטי הרישיון לאחזקת הכלב: שם הרשות המקומית שהנפיקה את הרישיון, תוקף הרישיון, תאריך אחרון שבו חוסן הכלב נגד מחלת הכלבת, שם הווטרינר שחיסן את הכלב.
המידע המצוי במרכז הרישום מתקבל מהרשויות המקומיות שהנפיקו את הרישיון לכלב. תוכן המידע המדווח ובדיקת אמיתות הפרטים הכלולים בו הם באחריות הגורם המדווח ברשויות המקומיות.

החל מיוני 2010 נכנסה לתוקפה תקנה הקובעת כי גם מספרי הטלפון של בעלי הכלבים יופיעו במרכז הארצי לרישום כלבים, בפרטים הגלויים לעיון הציבור באתר האינטרנט, על מנת לאתרו ביתר קלות ומהירות.

כדי למנוע מצב בו מספר הטלפון של בעלי הכלב מופיע בניגוד לרצונם, ניתן לפנות בכתב לשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ולבקש להסיר פרט זה ממאגר הנתונים. פנייה בכתב ניתן להעביר למרכז הארצי לרישום כלבים. בעלי כלבים יכולים לבקש להסירם מרשימה זו באמצעות פנייה לווטרינר הרשותי, לפי אזור מגוריהם.

לא מדובר בפרצת אבטחה או דליפה, אלא במתן גישה מתוכנן ובפעילות תקינה של אתר מאגר-מידע בעל היקף נרחב של נושאי מידע, אנונימיים וציבוריים כאחד. זוהי דוגמא למימוש דיגיטלי אומלל של צורך אמיתי – כישלון של מתכנני האתר ומערכות הבקרה שאמורות לעצור תקלות תכנון מסוג זה.

תודה לשחף קצלניק שהעלה בפוסט בלינקדאין את התגלית המלבבת.

בתמונה – הפרטים על לייני, כלבתם האהובה של בני משפ' סיון, כפי שמופיעים באתר משרד החקלאות.

(5) דיגיטלראש > קורפוס > מגזרים ותעשיות > המסלול האדום
דיפ פייק והאתגרים לביטחון הלאומי

דיפ פייק מאפשר יישומים חיוביים בעיקר בתחומי הטיפול והבידור אך לצידם יש בטכנולוגיה פוטנציאל נזק חברתי ושלטוני. ב- 2019 הטכנולוגיה הוגדרה על ידי ארגוני המודיעין האמריקאיים כאיום האסטרטגי החמור ביותר על הביטחון הלאומי. במחקר שנערך במכון למחקרי בטחון לאומי מוצג דיון ביכולות הטכנולגיה, משמעותן לביטחון הלאומי בישראל והמלצות לדרכי התמודדות.

דיפ־פייק (זיוף עמוק) הוא יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את תוכנם של תמונות או סרטונים כך שקשה, ולפעמים אף בלתי אפשרי, להבחין שמדובר בזיוף. כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית יישום זה הפך בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט.

נכון ל-2021 יש עדיין צורך במחשוב יקר וביצרנים מנוסים על מנת ליצור סרטון אמין ולהקשות על זיהוי הזיוף גם ע"י בעלי מקצוע ולא רק ע"י הציבור הרחב. עם זאת, הטכנולוגיה זמינה כיום דרך אתרים מסחריים או באמצעות אנשי מקצוע, ויש כבר אפליקציות שמאפשרות החלפת פנים (גם אם ברמה מקצועית נמוכה יחסית) דוגמת FaceSwap ו-FakeApp.

הטכנולוגיה מאפשרת שלל שימושים חיוביים מהם יצויינו:

  • קולנוע וטלוויזיה
  • רפואה ופסיכולוגיה – מטופלים, שבעקבות מחלות כמו ניוון שרירים מאבדים את יכולת הדיבור, יוכלו להשתמש במכשיר שיקריא בקולם טקסט, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.
  • חינוך ושימור היסטורי – יצירת ראיונות וחומרים חזותיים עם דמויות היסטוריות בהתבסס על תיעוד כתוב או מצולם לצורך הנגשה לקהל הרחב.
  • משחקי מחשב – שיפור חווית המשחק ואמינותו תוך צמצום הצורך בצילום ממושך או שימוש בשחקנים אמיתיים.
    חרף הפוטנציאל החיובי בתחום, הטכנולוגיה מביאה עימה גם יישומים מסוכנים ומטרידים, המתבססים על אותן יכולות ממש: יצירת סרטוני פורנו מזוייפים, יצירת תוצרים למטרות סחיטה והונאה, וכן להשפעה פוליטית, לביצוע מניפולציות על דעת הקהל ולפגיעה בביטחון הלאומי.

הדיפ-פייק מעצים את אתגרי עידן הפוסט אמת שכן ניתן לייצר מצג כוזב, שעלול להטעות את דרג מקבלי ההחלטות, להשפיע על דעת הקהל והציבור ואף להניע לפעולה, בהתאם לאינטרסים של יוצרי ומפיקי הזיוף.

השימוש בדיפ פייק מוביל בין היתר לערעור האמת ולחשדנות שכל פיסת תוכן היא שקרית, גם אם איננה כזאת. זאת משום שאפשר, למשל, לטעון שהקלטה היא שקרית והופקה באמצעות יכולות דיפ פייק ובכך להתנער מאחריות, גם במקרה שמדובר בתיעוד אמיתי. הדבר מציב אתגרים לאמת ולדמוקרטיה.

הסיכון בטכנולוגיה הזו ממשי עד כדי כך שבשנת 2019 היא הוגדרה על ידי ארגוני המודיעין האמריקאיים כאיום האסטרטגי החמור ביותר על הביטחון הלאומי.

מחקר שבוצע ע"י ד"ר לירן ענתבי במסגרת תוכנית ליפקין-שחק לפוסט-אמת ופייק ניוז במכון למחקרי ביטחון לאומי, סוקר ומציג את הטכנולוגיה המשמשת ליצירת זיופים עמוקים. המחקר מביא את מגוון השימושים החיוביים והשליליים המוכרים שלה, תוך דיון במקרי מבחן בולטים מן העולם. כמו כן נבחנות ההתפתחויות בתחום ההיערכות וההתמודדות עם האתגר בעולם ובישראל. המחקר מציג מסקנות שעלו מסימולציה שנערכה בהשתתפות מומחים, ומציע המלצות למדיניות רצויה בתחום עבור ישראל, על מנת להיערך כהלכה לקראת האיום ההולך ומתגבש של הדיפ־פייק.

(6) דיגיטלראש > קורפוס > תחומים חוצי מגזרים > עתיד עולם העבודה

להעמקה: עתיד העבודה בעידן הדיגיטלי עם סוזן וילנר גולדן וקטיה וולש בוושינגטון פוסט לייב (וידאו 48 דק')

 

השבוע, להעמקה: סוזן וילנר גולדן (Susan Wilner Goldan), מנהלת dciX במכון הקריירה של סטנפורד, וקטיה וולש (Katia Walsh), סגנית נשיא בכירה ומנהלת האסטרטגיה והבינה המלאכותית הראשית של Levi Strauss & Co משוחחות ב-Washington Post Live ודנות בשינויים בעולם העבודה באמריקה ובצורך לעמוד בדרישות של כלכלה דיגיטלית מתפתחת.

 

משרות חדשות

לעמוד המשרה בראש מביא ראש – משרות, יש להקליק על הגרפיקה.
לכל המשרות ראה — דיגיטלראש > קריירה > ראש מביא ראש – משרות
מוזמנים לשלוח לנו משרות כאן

על-ידי מענה reply לדוא"ל ניתן לשאול שאלות, לתת משוב או סתם להגיד שלום.
נשמח לשמוע מכם ולהכיר 🤝🤩