בשבועון השבוע:
1. אקולוגיה של חומרים – פתרונות מחשוב מקיימים באדריכלות
2. אנגלית – המפתח להון אנושי עם יכולות TECH
3. התחומים החמים של למידה עמוקה – יולי 2022
4. הפרטיות שלנו באינטרנט (או העדרה) – מטריד ומעורר מחשבה / גרי מנדלסון
5. הדרך לעשור דיגיטלי – הנעת טרנספורמציה דיגיטלית באירופה
6. פרופ' נרי אוקסמן – עיצוב חישובי, ייצור דיגיטלי וביולוגיה סינטטית (וידאו – 106 ד')
בברכת קריאה מעשירה,
פרופ' ישע סיון, מייסד; יעקב אילון, עורך ראשי
וצוות דיגיטלראש – הבית המקצועי של מנהיגי הדיגיטל בישראל
1) דיגיטלראש > קורפוס > תחומים חוצי מגזרים > קיימות
אקולוגיה של חומרים – פתרונות מחשוב מקיימים באדריכלות
עיצוב חישובי, ייצור דיגיטלי, מדע חומרים וביולוגיה סינתטית באדריכלות הם חלק מהתחום שמובילה פרופ' נרי אוקסמן (Neri Oxman) מתוך תפיסת עולם מקיימת. מחקריה הופכים למציאות ולפרקטיקות חדשות של שילוב כוחות עם הטבע בתוצרים לשימוש האדם המודרני.
אקולוגיה של חומרים היא גישה פורצת דרך בתחום האדריכלות המקיימת. תוך שימוש בכלים מיחשוביים, קבוצת מחקר שהוקמה ע"י נרי אוקסמן, אדריכלית ומעצבת, מובילה מחקר על שימוש באקולוגיה וטכנולוגיה כדי לממש את עקרונות הקיימות.
למרות ששומעים יותר על המושג “בנייה ירוקה”, מרבית תחום הבנייה והאדריכלות עדיין מתנהל בצורה מסורתית. הגישה והכיוונים של אוקסמן שונים לגמרי. לגישתה, התכנון האדריכלי נמצא על פרשת דרכים: כיצד להמשיך לבנות למען האנושות – אך לעבוד עם הטבע ולמענו באותו זמן.
נרי אוקסמן, אדריכלית, מעצבת דיגיטלית ואמנית ישראלית-אמריקאית. למדה ארכיטקטורה בטכניון ובלונדון ובחוג למדעי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורט עשתה ב-MIT בנושא “עיצוב ממוחשב” Design Computation שם טבעה את המונח אקולוגיה של חומרים – Material Ecology – המתאר את תחום המחקר שלה. הקימה, ניהלה, והיום פרופ’ אורחת ב-MEDIA LABS של MIT, שם טבעו את שם הקבוצה ובסיס העבודה שלהם – Mediated Matter (שם בעל משמעויות אחדות ועיקרו, אולי, בתרגום לעברית – חומר מתווך).
מאז 2020 אוקסמן מנהלת מעבדה משלה במנהטן. מטרתה להגביר את הקשר בין סביבות בנויות, טבעיות וביולוגיות על ידי שימוש בעקרונות עיצוב בהשראת הטבע – עבור ועם הטבע – והטמעתם בהמצאת טכנולוגיות חדשות. תחומי היישום כוללים עיצוב אדריכלי, עיצוב מוצר, עיצוב אופנה, וכן טכנולוגיות חדשות לבנייה. כל אלה, על פי אוקסמן, מאפשרים “לעיצוב להעצים את המדע ולמדע להעצים את העיצוב”.
כל פלטפורמה טכנולוגית חדשה יכולה להיות מיושמת על פני מגוון רחב של תעשיות ובהיקפים שונים – ממוצרי צריכה ועד תוכניות עירוניות, מתרופות ללבוש, מאורגניזמים ועד רקטות. אוקסמן יוצרת ספרייה של כלים וטכניקות שניתן לשפר באופן מתמיד לקראת יישומים ותחומים חדשים.
לפי אוקסמן יש לעבור מעולם המכונה אל עולם האורגניזם הטבעי. מחפצים, בניינים ורחובות בנויים – לסביבה דינמית, לא מזהמת, גדלה ומתכלה.
ממליצים על הרצאתה של אוקסמן שצרפנו בידיעה מס' 6 בהמשך שבועון זה.
(2) דיגיטלראש > קורפוס > תחומים חוצי מגזרים > עולם העבודה
אנגלית – המפתח להון אנושי עם יכולות TECH – דוחות רשות החדשנות והוועדה הלאומית להון אנושי להייטק
דוח רשות החדשנות ומכון "סטארטאפ ניישן" משרטט תמונת מצב של ההון האנושי בהייטק ב-2022 ומצביע על חולשות וחסמים. הוועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי להייטק, שהקימה הממשלה היוצאת, מנסה לתת מענה ולהציע תכנית פעולה להתמודדות עם אותם אתגרים. מה צריך לעשות? נתחיל עם אנגלית…
בעודנו נמצאים בעיצומה של סערה כלכלית, הכוללת עלייה באינפלציה ובריבית בעולם במקביל לירידה בתיאבון לסיכון מצד המשקיעים וההון הפרטי, מלחמה במזרח אירופה ושפע טלטלות שעוברת הכלכלה העולמית והישראלית – מצב ההייטק הישראלי, אשר שבר שיאים בשנת 2021 במונחי גיוס כספים ועובדים – נראה כשייך למציאות אחרת.
דוח ההון האנושי משקף סקר שמתייחס לשנה החולפת ולפיכך נותן רמזים לתובנות ולשינויים ששנת 2021 הביאה איתה, בבואנו להתמודד עם האתגרים הצפויים לענף ההייטק הישראלי בעתיד הקרוב והרחוק.
הקורונה הניעה את השוק הישראלי והעולמי לעבר טרנספורמציה דיגיטלית בכל תחומי חיינו, החל מעולם המסחר והשירותים, עובר בשיטות ואופן העסקת עובדים וכלה בפעילות מערכת החינוך.
כתוצאה מאותה טרנספורמציה דיגיטלית נוצר מחסור ב"ידיים טכנולוגיות" עובדות, אולם היא גם שימשה קטליזטור למקצועות צמיחה שהם תחום משלים למשרות אלו. ולראיה, מספר המשרות הטכנולוגיות הפנויות בענף ההייטק עומד על כ-21,000 (לעומת כ-18,500 בשנת 2019 טרום הקורונה) וכ-12,000 משרות שאינן טכנולוגיות (לעומת פחות מ-5,000 בשנת 2019).
האתגרים העומדים בפני ענף ההייטק הישראלי בתחום ההון אנושי, ובעיקר המחסור בכח עבודה מיומן, מובילים לכך שקרוב למחצית מהחברות הגדולות (מעל 200 עובדים) בוחרות להפעיל מרכזי פעילות בחו"ל, על פי רוב לצרכי פיתוח.
כמחצית ממרכזי הפעילות של החברות הישראליות הם במזרח אירופה, כאשר אוקראינה היא יעד מרכזי ופועלים בה כ-20% ממרכזי הפיתוח של חברות ישראליות בחו"ל. "מדובר בהזדמנות להבאת משרות ועובדים נוספים לישראל. על מנת לנצל הזדמנות זו בפרט, ולהתמודד עם אתגרי ההון אנושי בענף ההייטק בכלל יש צורך במדיניות כוללת שמטרתה להגדיל את זרם ההון האנושי האיכותי החל ממערכת החינוך, הצבא, ההשכלה הגבוהה וכלה בשותפות עם התעשייה."
כך פותח דרור בין (Dror Bin), מנכ"ל רשות החדשנות, את דוח ההון האנושי בהייטק 2021-2022 של רשות החדשנות ו-SNPI) Start-Up Nation Policy Institute). הדוח סוקר בהרחבה היבטים שונים הנוגעים לשוק העבודה בהייטק – לפי סקטורים, מקצועות ומגדר, סוגי השכלה ודפוסי תעסוקה. באופן זה הוא מציג תמונה רחבה ומורכבת. בהקשר זה, ראו הרצאתו של דרור בין בדיגיטלראש מדצמבר 2021.
מענה למצוקת ההון האנושי האיכותי שעליה מצביע דוח רשות החדשנות מחייב שינויים תשתיתיים מהותיים מצד הממשלה ואכן, הממשלה ב-2021 קבעה יעד להעלות את היקף המועסקים בהייטק (11% בשנת 2021) ל-15% מכלל המועסקים במשק בשנים הקרובות. מתוך הבנה שהטכנולוגיה היא המנוע להעלאת הפריון ולצמיחה נעשה שימוש בכותרת "מליון ישראלים להייטק" (בין היתר גם ע"י יאיר לפיד, באפריל 2022, בוועידת ההון האנושי של מכון פרס לשלום).
"הוועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי להייטק לקראת התכנית הכלכלית לשנת 2023" הוקמה בספטמבר 2021 כדי להמליץ לממשלה על דרך פעולה להשגת היעד שקבעה. ביולי 2022, לקראת סיום עבודתה הגישה הוועדה דוח ביניים.
שתי נקודות המוצא בעבודת הוועדה הן:
1. חדשנות טכנולוגית הינה מחולל מרכזי של צמיחה כלכלית ופריון ועל כן, הון אנושי בעל כישורי TECH הוא הכרחי לכל תחומי הפעילות במשק
2. קיים פוטנציאל לא ממומש במרבית המגזרים במשק כמו נשים, תושבי פריפריה, המגזר החרדי, הערבי ועוד.
מוקד מסקנות הוועדה הוא חינוך – חינוך חובה, על-תיכוני טרום-אקדמי, הכשרת הנדסאים, שירות לאומי אזרחי טכנולוגי והשכלה אקדמית.
הדוח מתייחס לשני אספקטים מרכזיים של יכולות ליבה שעל מערכות החינוך בכל הרמות להקנות:
לימוד אנגלית אפקטיבי, ברמה גבוהה, שמאפשר גם יכולת ביטוי בעל פה ובכתב
פיתוח יכולות יסוד ( POWER SKILLS) למאה ה-21:
– יכולת לימוד עצמי
– תקשורת בינאישית
– יצירתיות בפתירת בעיות
– עבודה בצוות
כל אחת מהתכניות, עליהן ממליצה הוועדה, מורכבת לביצוע, בהכירנו את מערכות החינוך העומדות במרכזן. נפילת הממשלה ביולי 2022 מעמידה בספק את היכולת לממש את התכניות ולהכניס אותן לתקציב 2023.
ועד שינקטו צעדים ברמה הלאומית לא נותר לנו אלא לפעול אישית. אנו מזמינים אתכם ואתכן להכנס לעולם הדיגיטלי וגם להפנות חברים וחברות אל הקורסים של דיגיטלראש והטכניון:
הקורס בלמידה עצמית – קורס מנהיגות דיגיטלית: לרתום את הכח הדיגיטלי
הקורס המונחה – מנהיגות דיגיטלית מתקדם – להוביל טרנספורמציה דיגיטלית
תודות לרינת דבוש (Rinat Dabush) שהעבירה את דוח הועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי בהייטק.
(3)דיגיטלראש > קורפוס > תחומים חוצי מגזרים > טכנולוגיה > AI
התחומים החמים של למידה עמוקה – יולי 2022
הפוטנציאל הטמון בלמידה עמוקה רחוק ממיצוי אך השימוש ביכולות הללו מתרחב והולך. אתר MarkTechPost, המתמחה בתחומי בינה מלאכותית, למידת מכונה ולמידה עמוקה, מצביע על התחומים המובילים לשנת 2022.
למידה עמוקה (Deep Learning) הוא תת-תחום של למידת מכונה, בהשראת המבנה והתפקוד של המוח. אלגוריתמים של למידה עמוקה נועדו ללמוד בצורה דומה לאופן שבו המוח האנושי לומד. באופן זה הם יכולים לקבל תחזיות או החלטות על סמך נתונים, בצורה מדויקת יותר מאלגוריתמים מסורתיים של למידת מכונה.
מודל ממוחשב לומד לבצע משימות סיווג ממגוון מקורות כמו למשל תמונות, טקסט או קול. מודלים של למידה עמוקה עשויים לעלות על היכולת האנושית ברמת הדיוק, בחדות האבחנה, בזיהוי קשרים וחריגות, בהיקף המידע הנסקר ובמהירות הפעולה.
מימוש הפוטנציאל הגלום בבינה המלאכותית בכלל, ובלמידת מכונה ולמידה עמוקה בפרט, רחוק ממיצוי. אנחנו רק בתחילת הדרך להבנת היכולות והשימושים בטכנולוגיות הללו.
סקירת תחומי הפעילות המרכזיים בלמידה עמוקה כפי שפורסמה ביולי 2022 ב- Marktechpost, אתר המתמחה בבינה מלאכותית, למידת מכונה ולמידה עמוקה, מצויינים 11 תחומים:
מכוניות אוטונומיות
זיהוי חדשות הונאה וסינון חדשות
עיבוד שפה טבעית
עוזרים וירטואליים
בידור
זיהוי חזותי
איתור הונאה
בריאות
התאמות אישיות
תרגומי שפה לתמונות
עיבוד תמונה – שחזור פיקסלים
בסקירה יש התייחסות לכל אחד מהתחומים באופן מפורט.
תודות לאילנה אלש (Ilana Allesh) על ההפניה לאתר MarkTechPost.com.
(4) דיגיטלראש > קורפוס > תחומים חוצי מגזרים > המסלול האדום
מטריד ומעורר מחשבה – הפרטיות שלנו באינטרנט (או העדרה). מאת גרי מנדלסון
גרי מנדלסון, חבר דיגיטלראש, מפנה את תשומת הלב להיקף איסוף המידע האישי ע"י מספר גדל והולך של פלטפורמות ומכשירים, ומצביע על הצעדים שעלינו, כחברה, לנקוט כדי לרסן את השימוש במידע עלינו, ולהגן על פרטיות המשתמשים.
הקלות הבלתי נסבלת כמעט של אגירת ושמירת המידע עלינו, על הפעילויות, שעות הפעילות, היקף הפעילות, ההרגלים, תחביבים, דרך הניסוח, אוצר המילים והדעות שלנו – של כל אחד – בנוסף לדגימת הקול ומראה הפנים, מאפשרת זיהוי חד חד ערכי שלנו ואף מאפשרת לערוך עלינו מעשי רמאות.
הרשתות חברתיות למיניהן – מפייסבוק ועד טיקטוק – וכך כמעט כל מכשיר בו משתמשים, שולחים עדכון פעילויות אל הספק (היכן שהוא בעולם). כיום האיסוף מתבצע בעיקר מהמכשירים הסלולריים אבל כבר כעת מתרחב והולך שיתוף המידע מכל התקן המכיל iot, והם משדרים מידע מכל מיקום של המשתמש – הבית, המשרד, הרכב ומהשטח:
• כמה מתי ואיזה קפה שותים – בבית ובמשרד (ממכונות הקפה)
• אילו מגורים – גודל הבית (סלון, חדרים), כמות רהיטים, מתי מנקים (שואבי אבק רובוטיים)
• לאן, מתי ואיך נוסעים, מה המסלול, תדירות הנסיעה.
• אימוני כושר, כמה, היכן, מתי…
• סוגי וכמות מוצרי מזון (מקרר חכם)
• כלל סוגי הפעילות בבית חכם
המטריקס כבר כאן. אפשרות זיהוי / רמאות שלנו ועלינו כבר אפשריות וממשיות יותר מתמיד.
הנושא “חם” מבחינת גושים אזוריים עסקיים-טכנולוגיים (אירופה מול ארה”ב וסין) ויחסי כוחות גלובליים, בין מעצמות.
מסקנות לפעולה ופתרון:
א. נראה שתידרש רגולציה מאד מדויקת, דוגמת GPDR לפחות, למניעת שיתוף וזליגת מידע של פרטים אישיים מזהים, ברמה העסקית וברמה של מידע בין-אזורי.
ב. יידרש פיקוח מוסדר ומאורגן ברמה גלובלית.
ג. תדרש העמקת מודעות המשתמשים – יידרש פרסום הנחיות לציבור המשתמשים כיצד לבדוק, לוודא ולנטרל שיתוף מידע (דוגמת ההרשאות בגוגל ובמכשירים סלולריים).
מעניין יהיה לראות מי מהגופים הבינלאומיים יהיה מוכן להתקדם, “להרים את הכפפה” ולפעול.
הסטארט-אפ שיודע הכל על הקפה שלך:
https://m.ynet.co.il/Articles/56459460
ה-FBI מודאג: דיפ-פייק בריאיונות עבודה:
https://m.ynet.co.il/articles/byljstfcc
האקרים פרצו למחשבי קזינו דרך תרמוסטט חכם באקווריום שלו:
https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3736112,00.html
מניעת דלף מידע – IIA ישראל – לשכת המבקרים הפנימיים בישראל
https://theiia.org.il/articles/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%93%D7%9C%D7%A3-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/
(5) דיגיטלראש > קורפוס > מגזרים ותעשיות > ממשל
הדרך לעשור דיגיטלי – הנעת טרנספורמציה דיגיטלית באיחוד האירופי
קטר ההייטק דוהר וקרונות המשק משתרכים אחריו בקושי… ההבנה כי המפתח לצמיחה והעלאת הפריון טמון באימוץ טכנולוגיה בכלל תחומי החיים, עומדת במרכזה של תכנית שאפתנית של האיחוד האירופי ליישום טרנספורמציה דיגיטלית.
האיחוד האירופי פרסם מדיניות ותוכנית אסטרטגית בשם “הדרך לעשור הדיגיטלי” כדי להניע תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ברחבי אירופה ומדינות הגוש.
התוכנית נועדה לעזור לאיחוד האירופי להגיע ליעדי השינוי שנקבעו ב”מצפן הדיגיטלי של 2030“, המכסה תחומים כמו מיומנויות ותשתיות ומטרתו לחזק את הריבונות הדיגיטלית של אירופה.
עד סוף העשור, האיחוד האירופי דוחף שלפחות 90% מהארגונים הקטנים והבינוניים (SME) יהיו בעלי “עוצמה דיגיטלית בסיסית” ושלפחות 75% מכל החברות ישתמשו בטכנולוגיות בינה מלאכותית, ענן וביג דאטה.
המצפן הדיגיטלי מוגדר סביב ארבע נקודות מפתח:
– אוכלוסייה מיומנת דיגיטלית ומקצועות ברמה דיגיטלית גבוהה
– תשתיות דיגיטליות מאובטחות וברות-קיימא
– טרנספורמציה דיגיטלית של עסקים
– דיגיטליזציה של שירותים ציבוריים
האיחוד האירופה מציע קבוצה של יעדים ספציפיים לכל נקודת מפתח, כולל יעד של 80% מהאזרחים יהיו בעלי כישורים דיגיטליים בסיסיים, כיסוי של 100% 5G ברחבי האיחוד האירופי וחלק ניכר של ארגונים המשתמשים בענן, בינה מלאכותית וביג דאטה. יש לו גם יעדים לאימוץ דיגיטלי בשירותים ציבוריים ובריאות eHealth וזהות דיגיטלית.
עם זאת, יש מכשולים משמעותיים להשגת יעדים אלו.
פרויקטים לאומיים ורב-מדינתיים יניעו את האימוץ הדיגיטלי קדימה. האיחוד האירופי יעבוד עם המדינות החברות בו כדי לפתח תוכניות לאומיות וכלל-יבשתיות. אלה יכולים לכלול השקעות והתערבויות רגולטוריות.
ההתקדמות תימדד על סמך מדד הכלכלה והחברה הדיגיטלית (DESI) ותוערך בדוח שנתי, מול המסלולים שפותחו. האיחוד האירופי יבחן שוב את היעדים ב-2026 כדי לעקוב אחר התפתחויות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות.
פינת קיץ בשבועון, חלופה למפגשי דיגיטלראש לייב. מדי שבוע נמליץ על הרצאה מוקלטת להעמקה בנושא כלשהו. השבוע פרופ' נרי אוקסמן (Neri Oxman) מ-MIT, בהמשך לידיעה הראשונה בשבועון.
פרופ’ נרי אוקסמן משתמשת בעיצוב חישובי, ייצור דיגיטלי, מדע חומרים וביולוגיה סינתטית כדי לחקור אפשרויות עיצוב מבנים. באמצעות פיתוח אלגוריתמים ליצירת תבניות מבוססות תבניות בטבע ופיתוח תהליכי ייצור חדשים היא שואפת לללמוד מהטבע ולהשתלב בו ולהפוך תהליכי בנייה וייצור מסורתיים לברי-קיימא.
פרופ’ אוקסמן הובילה את קבוצת Mediated Matter ב-MIT וכיום את חברת OXMAN שהפרויקטים שלה כוללים ביגוד לביש בהשראת סביבות עכשוויות ועתידיות, עיצובים מתכלים המונעים על-ידי השמש, טכניקות אומנותיות חדשות, ומשטחים אקספרימנטליים לצורך השגת חוזק מבני חדשני תוך שימוש בטבע.
בהרצאה, פרופ’ אוקסמן מציגה את תפיסת עולמה ואת הפרוייקטים שהיא מובילה עם קבוצת המחקר שלה. חדשני, מפתיע ומעורר מחשבה.
משרות חדשות
לעמוד המשרה בראש מביא ראש – משרות, יש להקליק על הגרפיקה.
לכל המשרות ראה — דיגיטלראש > קריירה > ראש מביא ראש – משרות
מוזמנים לשלוח לנו משרות כאן
על-ידי מענה reply לדוא"ל ניתן לשאול שאלות, לתת משוב או סתם להגיד שלום.
נשמח לשמוע מכם ולהכיר 🤝🤩
