השבוע בשבועון:
1. בדרך להצלת העולם נאכל סטייק מודפס
2. לתכנן את עתיד ה-LLL – הקלטת מפגש קהילה (וידאו 80 דק')
3. IT4IDF הועידה לתקשוב לצבא ולבטחון בהובלת אודי קאוף
4. הדרך לחדשנות עוברת באהדת טכנולוגיה הרצאה של אטל מולכו
5. להוביל טרנספורמציה ארגונית (DLC146) – …Ready, Set; Go! Operate
6. פרופ' שולמית לבנבג מהטכניון: ״ביו הדפסה של רקמות להשתלה״ (וידאו – 45 דק')
בברכת קריאה מעשירה,
פרופ' ישע סיון, מייסד; יעקב אילון, עורך ראשי
וצוות דיגיטלראש – הבית המקצועי של מנהיגי הדיגיטל בישראל
1) דיגיטלראש > קורפוס > תחומים חוצי מגזרים > קיימות
בדרך להצלת העולם נאכל סטייק מודפס
ההתחממות הגלובלית, שפוגעת בכמויות המזון המיוצר בעולם, יחד עם הגידול באוכלוסיית העולם מחייבים יצירת מקורות מזון חליפיים והקטנת הפגיעה הסביבתית בייצור המזון.
רתימת הטכנולוגיה מאפשרת לפעול בשני הערוצים במקביל – פיתוח חלבונים אלטרנטיביים הוא אחד התחומים ה"חמים" – סטייק מתורבת בקרוב על הצלחת.
מדעני האו"ם קובעים כי גידול בעלי חיים למזון הוא אחד הגורמים העיקריים לבעיות אקולוגיות בעולם, כולל התחממות כדור הארץ, הרס קרקע, זיהום אוויר ומים ואובדן המגוון הביולוגי.
לפי ארגון הבריאות העולמי, הכמות הגבוהה של האנטיביוטיקה בבעלי חיים המייצרים מזון, תורמת להתפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה וחיידקי-על שלא ניתן להרוג באנטיביוטיקה סטנדרטית. יתר על כן, וירוסים כמו covid-19 כמעט תמיד עוברים לבני אדם ישירות מבעלי החיים שלנו, או מחיות בר.
גידול יבולים להזנת חיות המשק הוא בזבזני, מעלה את מחירי הדגנים והקטניות, ומחמיר את העוני העולמי.
כדי לייצר מספיק מזון ל-9 מיליארד אנשים עד 2050, נצטרך מערכת ייצור מזון יעילה יותר ובת קיימא.
טכנולוגיות דיגיטל עומדות במרכזם של הפתרונות המפותחים בעולם כדי להתמודד עם אתגרי הזנת העולם והקטנת הפגיעה האקולוגית: בינה מלאכותית בשירות החקלאות המדייקת, גידול ורטיקלי במרחבים עירוניים, רובוטים להפריית צמחים, קטיף וטיפול בתנובה, רחפנים לזיהוי מחלות בשדה, ויצור חלבונים אלטרנטיביים. כל אלה הם רק חלק מערוצי הפעילות, הנשענים על טכנולוגיה מתקדמת.
פיתוח מקורות חלבון אלטרנטיבי מתמקד בארבעה צירי פעולה:
חלבון מבוסס צמחים Plant based
בשר, ביצים ומוצרי חלב המיוצרים על בסיס צמחי, בשר על בסיס אפונה ועדשים ומוצרי חלבון מחומוס הן רק דוגמאות למוצרים שכבר קיימים בשוק. כמו מוצרים מן החי, הם מורכבים מחלבון, שומן, ויטמינים, מינרלים ומים. בתהליכי ייצור מתקדמים מצליחים להגיע למרקמים וטעמים הקרובים מאד למקור.
תְסִיסָה Fermentation
מיקרואורגניזמים הם מקור משמעותי למוצרי חלבון חלופיים. ניתן להשתמש בתסיסה לייצור ביומָסה אכילה או לייצור, במעבדה, מרכיבים ספציפיים מהחי.
הפקת חלבון מחרקים
חרקים הם מקור מזון מקובל במדינות אפריקה ואסיה ובהדרגה, מקור זה מקבל אישורים מארגוני הבריאות גם באירופה וארה"ב. גידול מבוקר של זבובים, חרגולים וחרקים אחרים כמזון, בתצורתם הבסיסית או מעובדים למזון, מתרחב ומתפתח, למרות החסם התרבותי במערב.
בשר מתורבת Cultured Meat
בשר המופק ישירות מתאי בעלי חיים במעבדה. גידול בשר מתורבת מחקה את התהליך הביולוגי המתרחש בתוך בעל החיים, על ידי יצירת התנאים הדרושים לבניית שריר ושומן במעבדה. שיטה זו נשענת על פריצות דרך שהושגו בשנים האחרונות במחקר רפואי, כמו טכנולוגיות
או הדפסת רקמות ואיברים בתלת-ממד.
גידול פרות לבשר הוא ענף ייצור המזון המזהם ביותר, לא רק בהשוואה לגידול צמחים, אלא גם ביחס למוצרים מהחי כמו חלב וביצים, ואפילו ביחס לגידול בעלי חיים אחרים למאכל. גידול המזון לבקר צורך אנרגיה רבה, שטח רב ומים רבים, וגם פולט כמויות אדירות של גזי חממה, התורמים להתחממות כדור הארץ. הנזק הגדול שיוצרת צריכת בשר בקר דוחפת חברות רבות בעולם להתמקד ביצירת תחליפים ברי קיימא.
בשר מתורבת עשוי להיות הרבה יותר דומה למקור מאשר מוצרי חלבון מאצות או מחרקים, ואולי גם ידרוש פחות התגברות על מחסום פסיכולוגי מאשר אכילת מוצרי חרקים, בלי הבעיה המוסרית של שחיטת בעלי חיים, ועם פחות זיהום סביבתי מאשר גידול בקר.
אחת החברות המובילות בתחום הבשר המתורבת היא אָלֶף פארמס (Aleph Farms) מפארק המדע ברחובות. החברה הוקמה ב-2017 בעקבות מחקר במעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג (Shulamit Levenberg) מהטכניון, שעוסקת בהנדסת רקמות לרפואה, ומשמשת המדענית הראשית של החברה. לבנברג הצליחה לקחת את הניסיון הרב שלה בפיתוח רקמות תלת ממדיות לצרכים רפואיים, ולהפוך את החזון למציאות מדעית כחול לבן. היא פיתחה את היסודות של אלף פארמס: טכנולוגיית הנדסת רקמות מיוחדת באמצעותה ניתן לגדל בשר במנותק מגופו של בעל חיים, ולהעמיד מוצר מוגמר הדומה לבשר כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. פרופ' לבנברג הצליחה להדפיס, לראשונה בעולם, סטייק אנטריקוט מתורבת עסיסי בטכנולוגית ביו־הדפסה.
אחד הדברים החשובים בגידול רקמה הוא שהיא מורכבת מכמה סוגי תאים, לא מסוג אחד, וכדי לגדול בצורה תלת-ממדית היא צריכה שלד כלשהו מחומר חוץ-תאי. פרופ' לבנברג ותלמידיה מצאו דרך לייצר שלד כזה מחלבון שמקורו בצמחים, שגם הוא אכיל.
התאור לא נשמע מפתה במיוחד אבל מי שכבר טעמו את מוצרי החברה מעידים שהם דומים מאד למקור במרקם, בריח ובטעם.
וקצת גאווה מקומית. ע"פ דוח, ממרץ 2022, של (GFI (Good Food Institute העוסקת בקידום החדשנות הישראלית בתחום החלבונים האלטרנטיביים, ישראל היא השנייה בעולם לאחר ארה"ב, במספר חברות הבשר המתורבת, עם 12 חברות שונות. בתחום הבשר המתורבת החברות הישראליות גייסו ב-2021 כ-507 מליון דולר שהם 36% מההשקעות בתחום הבשר המתורבת בעולם. התחום מרכז את תשומת לב של חוקרים, יזמים ומשקיעים המובילים להתפתחות מתמדת.
(2) דיגיטלראש > קורפוס > תחומים חוצי מגזרים > למידה
לתכנן את עתיד ה LLL – מפגש קהילה (וידאו – 80 דק')
למידה לאורך החיים היא צורך (כמעט) קיומי של בוגרים בעולם המודרני. הטכנולוגיה מייצרת את ההכרח בלמידה ובה בעת מאפשרת דרכי למידה חדשות. במפגש הקהילה הפנימי עסקנו בנושא.
למעלה מ-50 חברים וחברות דיגיטלראש התכנסו ביום שלישי השבוע, להחליף דעות על למידה.
פרופ' ישע סיון הציג מגמות בתחום הלמידה לאורך החיים וסקר כיווני ההתפתחות של דיגיטלראש בטווח הזמן הקרוב והבינוני, בדרכה להיות פלטפורמה גלובלית לניהול למידה אישית. לאחר מכן, בקבוצות עבודה, הפלגנו בדמיון ושיתפנו רעיונות על הלמידה העתידית סביב השאלות – מה היה עוזר לך בלמידה בעתיד? איזה כלי היית רוצה שיעמוד לרשותך? איך היית רוצה ללמוד?
תודה לכל מי שהצטרף אלינו ובמיוחד למנטורים: איל פרקש, אילנה אלש, ירדן ירדני, לוי שאול, עידו יבנאי, עפרה גורדון, רינת דבוש, ורלי (ישראל) ברטוב, שהובילו את השיחות בקבוצות.
חלק מהרעיונות שעלו בשיחות היו פרסונליזציה, חיבור לאנשים, למידת עמיתים, חברתיות, הכוונה למקורות מידע, גימיפיקציה ועוד. בעקבות המפגש נלמד את הרעיונות ונכין דוח מסכם, שנפרסם באתר בקרוב. בנתיים, ההקלטה המלאה כבר באתר.
(3)דיגיטלראש > קורפוס > בטחון
IT4IDF – ועידת הפסגה השנתית לתקשוב לצבא ולבטחון
ועידת הפיסגה השנתית המובילה לצבא ובטחון IT4IDF תעסוק בנושאים המרכזיים, המעסיקים כיום את גורמי התקשוב במערכת הבטחון – באוויר, בים וביבשה, הן בתחום המערכות המבצעיות והן בתחום המערכות תומכות הלחימה, לשיפור האפקטיביות של צה״ל.
בין מארגני הוועידה ומובילי פאנלים בה נמצאים חברים וחברות מקהילת דיגיטלראש, ואנחנו שמחים לפרגן להם ולהן:
אודי קאוף (Udi Kauf) ואריה עמית (Arie Amit) פותחים את הועידה.
אסף נבות (Assaf Navot) ינחה את הפאנל "טרנספורמציה דיגיטלית, מהלוחם בקצה הטקטי ועד לליבות הדיגיטל הצהליות". גם פרופ' ישע סיון ותא"ל (מיל) זיו אבטליון ישתתפו בפאנל זה. ראו מקרה בוחן – תא"ל זיו אבטליון על האצת השינוי בצה"ל.
טליה גזית (Talya Gazit) תנחה את הפאנל "פריצות דרך טכנולוגיות לקידום היעדים הארגוניים". ראו מקרה בוחן – אל"מ מי"ל טליה גזית על האצת השינוי בבתי החולים בתקופת הקורונה.
הועידה מתקיימת ביום שני, 18 ביולי, 2022, בין השעות 09:00-14:00, מתחם Lago, רח' המאה ועשרים 6, ראשל"צ. ועדיין לא מאוחר להרשם.
(4) דיגיטלראש > קורפוס > תעשיות ומגזרים > רפואה >
אטל מולכו, מנכלית פמי פרמיום: הדרך לחדשנות עוברת באהדת טכנולוגיה
אטל מולכו (Etel Molcho), מנכ"לית פמי פרמיום העוסקת במתן שירותי רפואה מרחוק, פרסמה טור דעה, אשר עוסק בארבעה עקרונות מהותיים שצפויים להפוך טכנולוגיה טובה לבעלת השפעה:
איתור צורך אמיתי לצד פתרון טכנולוגי ראוי
הטמעת מתודולוגיית עבודה סדורה ועקבית, סבלנות ויצירתיות
דרך עיני המטפל והמטופל והתאמת הטכנולוגיה, השירות והתשתית
תוצאות: הגדרת מדדי הצלחה, תחנות מדידה והערכה
אטל מסבירה מהי אהדת טכנולוגיה, ומדוע היא הכרחית להורדת חסמים ופילוס הדרך לאימוץ והטמעה של כל טכנולוגיה חדשה?
"העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: אלה שאוהבים לחדש, לשנות, לגוון. החצי השני הם אלו ששינויים קשים להם – ומעדיפים לא להזיז את הגבינה יותר מדי. עם זאת, כשמדובר בשירותי בריאות, כולם, ללא יוצא מן הכלל, שמחים לאמץ נוחות מקסימלית. אז למה זה לא פשוט כמו שזה נשמע?
למרות שעברנו כברת דרך רבה, ולכל אחד מאיתנו טלפון חכם, עדיין לחלקנו הגדול חסמים באימוץ טכנולוגיות חדשות – במיוחד כשהן דורשות מאיתנו שינוי חשיבה. למעשה, כל הטמעה של טכנולוגיה חדשה, נחוצה וטובה ככל שתהיה, נתקלת בחסמים. החסמים אינם רק של משתמש הקצה, אלא גם של הארגון, החברה, או העסק שנדרשים לתהליכים פנים ארגוניים.
השנתיים האחרונות אילצו את כולנו לחשוב מחדש והקפיצו את עולמנו בעשור קדימה, על כל הקשיים של התקופה הזו, דבר חיובי אחד אפשר להגיד עליה – פיתחנו יחס חיובי לטכנולוגיה ואימצנו עזרים טכנולוגיים שונים שתרמו לחיים שלנו כיום.
על-פי מדד החדשנות של בלומברג לשנת 2020, שבוחן את “מדד האומות הבריאות”, נמצא שישראל מדורגת במקום ה-7 בחדשנות בתחום הבריאות. נתון זה אינו מפליא לאור הקפיצה המשמעותית בשימוש בטכנולוגיית טל-מדיסין בישראל, שצמחה כמעט פי 80 – הן בצד המטופל והן בצד המטפל.
יש שפע של טכנולוגיה בעולם. אנחנו בישראל, אומת הסטארט-אפ, בוודאי יודעים את זה הכי טוב. אך מהי הנוסחה שלוקחת טכנולוגיה טובה והופכת אותה לבעלת השפעה?
לאחר שנים של פיתוח, קידום פתרונות טכנולוגיים ויישום מתודולוגיות שונות, אני שמחה לשתף בארבעה עקרונות מהותיים, שיחדיו מורידים חסמים ומפלסים את הדרך לאהדת טכנולוגיה ולאימוץ טכנולוגיה חדשה.
עקרון 1: איתור צורך אמיתי לצד פתרון טכנולוגי ראוי
לפני כל פיתוח או הטמעה של טכנולוגיה חדשה עלינו למפות את הצורך, הפער והכאב של המטופל, של המטפל ושל ארגון הבריאות. אחת הבעיות הקשות כיום ביותר בתחום, היא זמן ההמתנה לרופא מומחה.
כיום, זמן ההמתנה לרופאים מומחים עשוי להגיע לשבעה חודשים, תלוי בהתמחות ובאזור המגורים. ואם לא די בכך, בין 20%-40% מהמטופלים בישראל קובעים תור, ובכלל לא מגיעים. מבינים את האבסורד? ממש ברגע זה רופאים מומחים ישבים בבטלה בהמתנה לתור הבא, כאשר מנגד, מטופלים רבים ממתינים לתורם חודשים ארוכים.
בגילוי נאות אציין, כי בטל-מדיסין כבר קיימת טכנולוגיה פשוטה למצוקת התורים. היא יודעת לאתר רופא פנוי מכל סיבה שהיא, ופועלת לתיאום תור אוטומטי, ללא מגע יד אדם. בזכות מערכת זו זמינות הרופאים גדלה ב-20%.
עקרון 2: הטמעת מתודולוגיית עבודה סדורה ועקבית, סבלנות ויצירתיות
הטמעת טכנולוגיה חדשה היא מסע, המחייב הסתכלות בגובה העיניים של המטפל והמטופל. במהלך הטמעת טכנולוגיה חדשה, אנחנו נדרשים למתודולוגיית עבודה סדירה, עקביות וסבלנות, וחייבים להיות שם עם תמיכה, מענה אנושי מהיר, מתן פתרונות ושחרור חסמים.
שירות רופא אונליין הוא דוגמא מצוינת להטמעה נכונה. כיום שירות זה הפך למובן מאליו. אבל אם נחזור אחורה, לזמן שבו השירות הזה רק הוטמע, לא מעט נרתעו מהמחשבה שהמפגש לא יהיה פנים אל פנים. רבים חששו מייעוץ פחות טוב, וגם השימוש בטכנולוגיה הרתיע מאוד.
עקרון 3: דרך עיני המטפל והמטופל והתאמת הטכנולוגיה, השירות והתשתית
בהטמעת טכנולוגיה חדשה, יש להרכיב את משקפי המטפל והמטופל כאחד. האם הטכנולוגיה החדשה מעניקה ערך אמיתי למטפל? מניסיוני, ללא תמיכתם של הרופאים, כל טכנולוגיה, טובה ככל שתהיה, לא תוכל להצליח. בצד המטופל, יש להדריך את המשתמש בזהירות ועם אורך רוח ומגע אנושי, ולהנגיש עבורו טכנולוגיה שתספק חוויה נעימה ופשוטה, תוך התחשבות בשינוי הרגלים והסתגלות.
ואם דרך עיני המטפל והמטופל אנו עוסקים, אי אפשר שלא להזכיר את השינויים הגדולים שעברנו, כל אחד מאיתנו, בשנתיים האחרונות; שינויים בהרגלי העבודה, החיים החבריים והסגרים, שהיו חלק בלתי נפרד מחיינו, הביאו לקפיצה דרמטית בדרישה לשירות שעוד טרם המגפה נתקל בחוסר משמעותי: תחום בריאות הנפש. במקרה הזה, היה ברור כי הטכנולוגיה חייבת להשתלב – ולהביא לקיצור זמני התורים ברפואה הציבורית שיכול להגיע לשנה של המתנה.
שבירת התפיסה התפעולית וההבנה כי טיפול פסיכולוגי יכול להתבצע בכל זמן ומכל מקום – גם באמצעות תרגול עצמי וצ’אט 24/7 שינה לחלוטין את התחום – ואפשר להחליף את ספת הטיפולים המסורתית. עם זאת, השינוי לא יכל להתרחש ללא הסתכלות דרך עיניהם של המטפל והמטופל כאחד. דרך מציאת נקודת הכאב, ודרכו את הפתרון שיוביל לשינוי ושיפור אורח חייהם של מטפלים ומטופלים כאחד.
עקרון 4: תוצאות: הגדרת מדדי הצלחה, תחנות מדידה והערכה
בהטמעת טכנולוגיה חדשה, עלינו לקבוע מטרות מדידות ואסטרטגיה חדה וברורה. רק אם עמדנו ביעדים שלנו, אנחנו יודעים שהצלחנו.
הנה דוגמה מובהקת לצורך ברור, לטכנולוגיה מותאמת ולתוצאות מצוינות: אחד מכל שלושה ילדים בישראל סובל מעיכוב התפתחותי. איתור מוקדם של ילדים עם בעיות התפתחותיות הוא קריטי, בשל האפשרות להתערבות מוקדמת ולהגדלת הסיכוי לטיפול מיטבי.
אולם, טיפול דוחק וזמני המתנה ארוכים הם מתכון לחוסר. בשל כך, בנינו מערכת משחק אינטראקטיבית להתפתחות הילד, והתוצאות המצוינות לא איחרו להגיע. כמות הטיפולים מרחוק במערך התפתחות הילד עלתה פי 10, עם 91% שביעות רצון מיעילות הטיפול, ושיפור זמינות מטפלים במאות אחוזים.
לסיכום, טכנולוגיות מתקדמות ונדרשות יש בשפע – אך כיצד גורמים לטכנולוגיה להיטמע בשטח? בעיני, יישום ארבעת העקרונות האלו הם שמובילים לאהדת טכנולוגיה, שהרי ללא יחס חיובי, חיבה, סימפתיה והכרה בפערי הידע הנדרשים לקהלי היעד השונים – לא תתאפשר הטמעה טובה.
אני מאמינה שתפקידנו, בין השאר, הוא לראות את קהל היעד וצרכיו ולגרום להם להאמין, לאהוב ולהתחבר לטכנולוגיה – אני יודעת שזו היא השליחות שלי, ליצירת מערכת בריאות טובה יותר – עם אנשים ולמען אנשים.
פורסם בלינקדאין, 4-יול-2022
לקריאת הפוסט של אתל מולכו באתר דיגיטלראש
(5) דיגיטלראש > קורסים > קטלוג קורסים > קורסי ליבה
להוביל טרנספורמציה ארגונית (DLC146) קורס מנהיגות דיגיטלית מתקדם – תחילת רישום. קורס יישומי למנהלות ומנהלים בניהול טרנספורמציה דיגיטלית – העבירו לחברים/חברות עם הנחה מיוחדת
בכדי להבטיח את המשך הצלחתו, על הארגון ליישם בהצלחה תהליך מתמשך ומעגלי של טרנספורמציה דיגיטלית. תהליך מורכב, המלווה בקשיים והתנגדויות רבות. היכולת של מנהלות ומנהלים להוביל את המהלך היא קריטית להצלחתו ולשרידות הארגון.
"הובלת טרנספורמציה ארגונית" (DLC146065) הוא הקורס השלישי במסלול ההכשרה של דיגיטלראש והטכניון, והוא עוסק בניהול תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון. הקורס עומד בפני עצמו אך בשילוב עם הקורסים המקדימים לו (DLC144 לרתום את הכח הדיגיטלי ו-DLC145 כלים ומקרי בוחן) מהווה הכשרה בייעוץ טרנספורמציה דיגיטלית. על המסלול הייעוצי ראו כאן.
זהו קורס יישומי, המיועד למנהלים ומנהלות בעלי נסיון ניהולי וליועצים/ות ארגוניים טכנולוגיים, העוסקים בשינוי ארגוני. הלימוד מלווה התנסות ותרגול, למידת עמיתים וניתוח מקרי בוחן.
במהלך הקורס נציג את ארבעת השלבים בתהליך:
מוכנים, היערכות ראשונית,
היכון; תכנון הפעולות, תיעדוף, זיהוי “פירות נמוכים”, מכשולים ופרויקטי תשתית,
צא! החלק הקשה — העבודה עצמה על הפרויקטים,
פעל… תהליך מתמשך ומעגלי של ניהול תהליכי הדיגיטל/שינוי
הקורס יפתח ב-2 בנובמבר, 2022 והוא כולל 6 מפגשים שבועיים בני 3 שעות כ"א. ימי רביעי, 17:00-20:00, בזום. תאוריה, פרקטיקה, למידת עמיתים ונטוורקיג. למסיימים/ות תעודת הסמכה של הטכניון ודיגיטלראש.
ההרשמה לקורס החלה!
חברי וחברות דיגיטלראש זכאים להנחה של 5% נוספים על מחיר הרשמה מוקדמת
עם קוד קופון 146DRS
עכשיו הנחה לחברים/ות של חברים/ות!
מוזמנים/ות להעביר את קוד קופון לחברים/ות שהקורס יתאים להם/ן
לבדיקת התאמה להשתתפות ארגונית או מספר מנהלים/ות מארגון, ולכל שאלה אחרת, דברו עם ניר עקרון מנהל הקורסים
050-6272612 nir.ekron@digitalrosh.com
לנרשמים למסלול הייעוצי יחולו מחירי המסלול כמפורט האתר.
פרופ' שולמית לבנבג מהטכניון: ״ביו הדפסה של רקמות להשתלה״ (וידאו – 45 דק')
שעה (או פחות) של העמקה היא חלופה למפגשי דיגיטלראש לייב בזמן חופשת הקיץ. מדי שבוע נמליץ על הרצאה מוקלטת להעמקה בנושא כלשהו. והשבוע:
פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון על ביו הדפסה. מתוך המחקר של פרופ' לבנברג בהנדסת רקמות מתאי גזע התפתח גם פיתוח בשר מתורבת וחברה מצליחה Aleph Farms (ראה ידיעה 1).
פרופ' לבנברג היא דיקנית לשעבר של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. ראש מרכז שניאור לחקר הסכרת וראש המרכז לביו הדפסה בטכניון. עוסקת בתחומים: הנדסת רקמות מתאי גזע, יצירת כלי דם ברקמה מהונדסת, התמיינות תאים על פיגומים פולימריים והדפסת רקמות. בוידיאו המצורף, פרופ' לבנברג מסבירה על ביו הדפסה של רקמות להשתלה.
משרות חדשות
לעמוד המשרה בראש מביא ראש – משרות, יש להקליק על הגרפיקה.
לכל המשרות ראה — דיגיטלראש > קריירה > ראש מביא ראש – משרות
מוזמנים לשלוח לנו משרות כאן
על-ידי מענה reply לדוא"ל ניתן לשאול שאלות, לתת משוב או סתם להגיד שלום.
נשמח לשמוע מכם ולהכיר 🤝🤩
